|
Article on other languages:
|
שיווי משקל כימי או שיווי משקל תרמודינמי הוא שלב בתגובה כימית שבו אין העדפה אנרגתית להתקדמות התגובה לכל כיוון ועל כן אין שינוי במצב המגיבים לאורך זמן. שיווי משקל כימי עשוי להתקבל כאשר קצב התגובה לכיוון אחד של התגובה שווה לקצב התגובה לכיוון ההפוך, כך שבנטו אין שינוי בריכוזי המגיבים, שיווי משקל מסוג זה נקרא שיווי משקל דינמי שכן התגובות הכימיות ממשיכות להתרחש. לחלופין תגובה עשויה להגיע לשיווי משקל כאשר היא נעצרת כליל.
רקעבתגובה כללית בין מגיבים A ו-B ליצירת תוצר C ותוצר D, הנרשמת בצורה:
כאשר המערכת נמצאת בשיווי משקל דינמי, קצב התגובה שווה עבור התגובה בין A ל-B (התגובה הישירה) ועבור התגובה בין C ל-D (התגובה ההפוכה). שיווי משקל מתרחש כאשר פונקציית האנרגיה החופשית של המגיבים והתוצרים זהה, לכן החומר אדיש לגבי היותו במצב זה או אחר. כלומר, לאף תגובה אין עדיפות אנרגתית על פני התגובה ההפוכה. בתאוריה, שיווי משקל עשוי להתקיים בכל תגובה כימית אפשרית. יחד עם זאת, בטבע על פי רוב תגובות יגיעו לשיווי משקל מהיר יותר בגז או בממס, שכן במצבי צבירה אלו אין מגבלה משמעותית על הקינטיקה של התגובה. קבוע שיווי המשקלכאשר המערכת נתונה בשיווי משקל ניתן למצוא את קבוע שיווי המשקל על ידי הנוסחה הבאה: מכפלת ריכוז כל תוצר בחזקת המקדם הסטוכיומטרי שלו חלקי מכפלת ריכוז כל מגיב בחזקת המקדם הסטוכיומטרי שלו. כך לכל תגובת שיווי משקל קבוע משלה. קבוע שיווי המשקל משתנה בהתאם לטמפרטורה - בחום גבוה יותר או נמוך יותר המערכת תתאזן באופן שונה. דרכים לשליטה בתגובה הכימיתדוגמה לתגובה של שיווי משקל כימי היא תגובה בין מולקולות דו-אטומיות, גז המימן H הדו-אטומי, המתנגש במולקולות דו-אטומיות של גז החנקן N. בתהליך ההתנגשות יכולים לקרות שני דברים: אטום של מימן יפרד מהמולקולה שלו ויקשר לאטום חנקן שנפרד מהמולקולה שלו כתוצאה ממהתנגשות, או שהאטומים יפרדו מהמולקולות שלהם ויחזרו למצב הקודם. החומר הנוצר מהתנגשות בין מולקולות דו-אטומיות של מימן וחנקן הוא גז האמוניה. במהלך התגובה מולקולות האמוניה, המכילות אטום חנקן ושלושה אטומי מימן, מתנגשות גם הן בשכנותיהן. כתוצאה, האמוניה מתחילה להתפרק מחדש למרכיביה. בתהליך של שיווי משקל, מספר המולקולות של האמוניה שמתפרקות ליחידת זמן שווה למספר המולקולות של האמוניה הנוצרות באותה יחידת זמן. מערכות בשיווי משקל הן מערכות שקל מאוד לעשות עליהן מניפולציה. על ידי שינוי החום במיכל התגובה, הלחץ, או ריכוז התוצרים, ניתן לתכנן את התגובה כך שתיתן יותר תוצר. למשל, תגובה אקסותרמית היא תגובה שפולטת חום. אם התגובה של יצירת האמוניה היא אקסותרמית אז קירור מיכל התגובה יגרום ליצירה של כמות גדולה יותר של אמוניה. שינוי שמבוצע במערכת הנמצאת בשיווי-משקל יגרום לה לתגובה נגדית. למשל אם מקררים את מיכל התגובה - המערכת תשאף ליצור חום. אם כיוון התגובה כלפי התוצרים יצור חום זו תהיה התגובה המועדפת, ואילו אם כיוון התגובה כלפי המגיבים יצור חום זו תהיה התגובה שתתרחש. עקרון זה ידוע בשם עקרון לה שטליה, על שם הכימאי הצרפתי שגילה אותו. עוד שתי דוגמאות לעקרון לה שטליה הן שינוי הלחץ ושינוי הריכוז:
חשיבות בתעשייההידע הנצבר בתחום שיווי המשקל הכימי הודות לאנרי לה שטלייה והעקרון שניסח, וכן כימאים נוספים, תרם תרומה חשובה לתעשייה. ניתנו לתעשייה שלוש דרגות חופש על מנת להגביר את התפוקה: טמפרטורה, לחץ וריכוז. בעיה חשובה שנוצרה עקב עקרון שיווי המשקל היא כדלקמן: נניח ויש לנו תגובה אקסותרמית (פולטת חום). ככל שנקרר את מיכל התגובה המערכת תפעל נגדנו להגברת החום ותייצר עוד תוצרים. אלא, שקירור מאט את מספר ההתנגשויות והקשרים הנוצרים בפרק זמן, כך שקירור המיכל יביא בסופו לכמות סופית גדולה יותר של תוצר אבל התגובה תארך זמן ארוך. לכן בתעשייה מתחשבים בבעיה זאת ומשלבים חום גבוה יחסית עם לחץ גבוה וכדומה. דרך נוספת לחסוך בזמן ולהגדיל את התפוקה היא לבצע מיחזור. דוגמה: בסופו של תהליך היווצרות האמוניה מוציאים אותה מן המיכל, שבו נותרו מולקולות גז של חנקן ומימן, שאותן שואבים ומעבירים למיכלים המאחסנים חנקן ומימן במצב גזי. |
This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.
Mercedes Car
This site monitored by SitePinger.net