רוק (מוזיקה)

Article on other languages:

• Rock_music
• موسيقى_الروك
• Rock
• Rok
• Рок
• Rockmusik
• Рок
• Sonerezh_rock
• Rock_muzika
• Música_rock
• Rock
• Cerddoriaeth_roc
• Rock
• Rockmusik
• Ροκ_μουσική
• Rok-muziko
• Música_rock
• Rock-muusika
• راک
• Rock
• Rac-cheol
• Ròc
• Rock
• Rock
• Rock
• Rock
• Rokk
• ロック_(音楽)
• როკ_მუსიკა
• 록
• Muzîka_rock
• Musica_rock
• Müsega_rock
• Rokas
• Рок_музика
• Muzik_rock
• Rock
• Rock
• Rock
• Rock
• Rock
• Rock
• Muzică_rock
• Рок-музыка
• Mùsica_rock
• Rock_music
• Rock
• Rock
• Rockmusik
• ร็อก
• Rock_müzik
• Рок-музика
• Rock
• Nhạc_rock
• ראק
• 摇滚乐

	del.icio.us
	Digg
	Furl
	Reddit
	Rojo
	Add to OnlyWire

לשער לנושאים, אישים ומאמרים ברוק, ראו פורטל רוק.

רוק (מאנגלית: Rock) הוא ז'אנר מוזיקלי, אשר החל דרכו כהתפתחות של הרוק אנד רול בשנות החמישים. להקות הרוק הרחיבו את המושג הצר של רוק'נרול, הוסיפו כלי מיתרים והחלו לחקור שיטות הקלטה חדשות וכן את האפשרויות הטמונות בסינתיסייזרים.

הרוק מבוסס על סולמות הבלוז (הסולמות הפנטטוניים), בהם מונמכים הצלילים השלישי והשביעי (ולעתים גם החמישי) בחצי טון. במקור, הרוק היווה שילוב בין מוזיקה אמריקאית עממית (קנטרי) למוזיקה אפרו-אמריקנית קצבית (בלוז); אך עם השנים הרוק התפצל לאין ספור כיוונים, שהתרחקו מסגנונות אלה מרחק רב, והושפעו גם מסגנונות אחרים לגמרי כמו מוזיקה קלאסית, פופ, ובשנים האחרונות אפילו היפ-הופ. זאת, מכיוון שלמעשה כל להקה שמשתמשת ב"שילוש הכלים המקודש" של הרוק (שמשמש גם בבלוז) - בס, תופים וגיטרה חשמלית - יכולה להגדיר את עצמה כלהקת רוק; והאפשרויות הטמונות בשילוב של שלושת הכלים הללו הן בלתי מוגבלות. לכן, בנקל אפשר למצוא רוק שקט ורוק רועש, רוק מהיר ורוק איטי רוק שמח ורוק עצוב, רוק קולי ורוק כלי, שירי רוק קלילים ולעומתם מנגינות רוק כבדות ועמוקות. סגנון הרוק הוא כל כך מגוון, שלמעשה, הוא אינו סגנון אחד אלא קבוצה גדולה מאוד של סגנונות.

למרות העובדה כי מקורו של הרוק בבלוז, אשר יוצריה היו שחורים, כמעט כל יוצרי הרוק לדורותיהם היו לבנים. הרוק התפתח באנגליה ובארצות הברית במקביל. השפעת הרוק הגיעה לידי כך, שאף קמו זרמים חברתיים בקרב בני הנוער של מעריצי רוק - מטאליסטים, פאנקיסטים, ילדי הפרחים. במהלך השנים אורגנו פסטיבלי רוק המוניים ואף בוימו סרטי רוק על הכוכבים, שלוו במוזיקה שלהם. תופעה בולטת שמלווה את הרוק מראשיתו ועד היום היא שימוש נפוץ של המוזיקאים בסמים – החל מאלביס בשנות החמישים, וכלה בנירוונה בשנות התשעים.

הפקה ומסחור

בראשית ימיו של הרוק היו המפיקים הדמויות העיקריות בתעשייה, ואילו הזמרים היו מגויסים לאולפן רק לצורכי הקלטות. אחד המפיקים הראשונים שהקליטו בארצות הברית היה פיל ספקטור, שלקח תחת חסותו להקות שהתפרסמו מאוחר יותר, כמו הרונטס, השירלס והאחים הצדקניים. מאוחר יותר צצו להקות שביצעו חומרים שכתבו למענם יוצרים מוזיקליים, אך היו גם כאלו שכתבו לעצמם, כמו ניל סדקה וקרול קינג.

האלמנט המסחרי משפיע רבות, לחיוב ולשלילה, על הרוק. בשיטת הייצור ההמוני - אשר הייתה שיטת ההפצה היחידה עד לעידן השיעתוק הטכני (בו היצירה משוכפלת בכמויות אדירות ללא שליטה מרכזית וללא פגיעה באיכות) - חברות התקליטים, השולטות בצד הפיננסי וכופות את תכתיביהן גם על אופי הצליל עצמו, מכתיבות חדשנות המותאמת לזרמי האופנה. לייבלים עצמאיים מאפשרים התפתחות חדשנית שאינה מן הזרם המרכזי - המיינסטרים. למרות אהבת בעליהם לתחום, ללא הצלחה פיננסית קיומם הבסיסי נתקל בקשיים, ורבים נסגרים על אף השאפתנות הבלתי מתפשרת.

היסטוריה

שנות החמישים: מהפכת הרוק אנד רול

ערך מורחב – רוק אנד רול

בשנות הארבעים והחמישים החלה המהפכה האלקטרונית במוזיקה, בראשה הבלוז. בעוד שבעבר הבלוז היווה בסה"כ שירת עבודה, בשנים אלה מנגינות הבלוז עברו עיבוד אלקטרוני-מודרני וסגנון זה הפך לבסיס של הנגינה בגיטרה חשמלית. התפתחויות אלה הובילו ללידתו של הרוק אנד רול: גרסה הרבה יותר מהירה ושמחה לבלוז. הרוק אנד רול, או בקיצור, רוק'נרול, ירש מהבלוז הן את טכניקת הנגינה, ואת הקצב.

באותה תקופה פותחה שיטת הפצת המוזיקה באמצעות תקליטים, וכך הפך הרוק'נרול למוזיקת ההמונים, אשר הופצה בכל ארצות הברית, ואף יוצאה למדינות אחרות. הזמר, הגיטריסט ושחקן הקולנוע האמריקאי אלביס פרסלי, אשר כיכב בשנות החמישים וכונה "מלך הרוק'נרול", היה מהראשונים להשתמש בגיטרות חשמליות ובציוד הגברה. זמרי רוק'נרול משפיעים נוספים בשנות החמישים הם באדי הולי וצ'אק ברי.

המושג רוק'נרול כיום מציין לא רק את הסגנון עצמו, אלא גם את סגנון החיים הסוער, הפרובוקטיבי והראוותני שאפיין את להקות הרוק במשך השנים. דרך חיים זו מתומצתת בנוסחה המפורסמת "סקס, סמים ורוק'נרול".

שנות השישים

רוק קלאסי

ערך מורחב – רוק קלאסי

באמצע שנות השישים התפתח הרוק'נרול לזרמים מוזיקליים חדשים: רוק פסיכדלי, רוק קלאסי ופולק רוק. רבות מהלהקות המצליחות שקמו בעשור זה כבר נחשבו ללהקות רוק מבחינת אופיין החיצוני, אך למעשה, מבחינה אומנותית, הן יצרו רוק'נרול טהור. להקת רוק קלאסית של שנות השישים, כללה שלושה גיטריסטים (אחד מהם בסיסט) ומתופף. להקות הרוק/רוק'נרול המרכזיות של שנות השישים הן הרולינג סטונז, האמהות והאבות, החיות, הביטלס, The Beach Boys, ססטוס קוו, קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג וג'פרסון איירפליין. בין הלהיטים האהובים ביותר של תקופה זו יש לציין את השיר "California Dreaming" של האמהות והאבות משנת 1965, ואת הביצוע של החיות לשיר הפולק האמריקאי "House of the Rising Sun" משנת 1964. זו הייתה לראשיתה של תקופה שכונתה בפי רבים "העשור שלא יחזור".

ילדי הפרחים

היפים בפסטיבל וודסטוק

ערך מורחב – ילדי הפרחים

באותו הזמן ארצות הברית הייתה שקועה עמוק בבוץ הוייטנאמי. החלו לצוץ בארצות הברית זמרי רוק שגידלו את שיערם, עישנו מריחואנה ושרו שירים נגד המלחמה. אלה היו ההיפים. הם חוללו את התנועה החברתית של "ילדי הפרחים", שהאשימה את המבוגרים בהרס העולם ולכן ביקשה למרוד בהם. המנהג שרווח אז בקרב הרוקרים לגדל את שיערם, הפך למסורת רבת שנים בקרב כל גדולי הרוק הקלאסי והכבד לדורותיהם. מנהג נוסף היה לשבור את הגיטרה בהופעות- מנהג שגם הוא הפך למסורת, ובעיקר לסמל של תרבות הרוק. בשנת 1969 נערך פסטיבל וודסטוק בארצות הברית, פסטיבל מוזיקה ואהבה של "ילדי הפרחים" בכיכוב כל כוכבי הקאנטרי, הבלוז, הרוק והפופ של ארצות הברית שהיו נגד המלחמה. בין האומנים שכיכבו בפסטיבל יש למנות את להקת המי, את הזמר ג'ו קוקר ואת הגיטריסטים קרלוס סנטנה וג'ימי הנדריקס. במיוחד זכורה הגרסא המעוותת של ההמנון האמריקאי שניגן הנדריקס בגיטרה החשמלית שלו ביום האחרון של הפסטיבל.

שנות השבעים

תחילת שנות השבעים היוו פריחה במוזיקת הרוק. הרוק התפתח לכיוונים חדשים, שהגיעו לשיא בשנים 1972-1973. שנים אלו היו לפסגת המוזיקה של דור הבייבי בומרס. באמצע שנות השבעים, אחרי תקופת העשור שלא יחזור, החלה הירידה בהתפתחות המוזיקה, שנעה לכיוון הפאנק.

גלאם רוק

ערך מורחב – גלאם רוק

בשנות השבעים התפתח מאוד הרוק באנגליה. הזרם המרכזי ברוק של שנות השבעים היה הגלאם רוק. סגנון זה מובחן בעיקר על פי ההופעה ולאו דווקא על פי איזשהו מאפיין מוזיקלי. הדגש הושם בעיקר על שטחיות, חוסר בושה ואימוץ התהילה והמיניות. מבצעי גלאם רוק הופיעו באיפור כבד המביע דו-מיניות ותלבושות נוצצות וצעקניות. מבחינה מוזיקלית, הגלאם רוק היה לרוב פחות קל ושקט מהרוק של שנות השישים ויותר אינסטרומנטאלי ובעל עוצמה. בין אומני הגלאם רוק הבולטים יש למנות את הזמרים דייוויד בואי ואליס קופר ואת הלהקות קווין, אירוסמית' וקיס.

לידתו של הרוק הכבד

ערך מורחב – הבי מטאל

סגנון נוסף שנולד בשנות השבעים הוא הרוק הכבד – ההבי מטאל. המטאל מתאפיין במקצבים אגרסיביים, נגינה מורכבת בדרך כלל, גיטרות מוגברות ומעוותות צליל ולעתים שירים בנושאים אפלים. הגל הראשון של להקות הבי מטאל הופיע בבריטניה בין השנים 1967 ל־1974. שלוש להקות אנגליות נחשבות לאבות המייסדים של הרוק הכבד: לד זפלין, דיפ פרפל ובלק סבאת'.

רוק מתקדם

ערך מורחב – רוק מתקדם

"רוק מתקדם" הוא שם כללי לזרם מוזיקלי שהתפתח בשלהי שנות השישים מהפסיכדליה והגיע לשיאו בין השנים 1973 - 1975. המוזיקאים בזרם זה (שהתחלק למעשה למספר רב של זרמים, הממשיכים להתקיים ולהתפצל עד היום) היו שונים זה מזה במידה רבה, אך היו להם כמה מאפיינים מרכזיים שהבדילו אותם מאמני רוק אחרים:

• הלחנת מוזיקה מורכבת יותר מהרוק הממוצע, תוך נטייה למשקלים מורכבים, יצירות ארוכות המבוססות על פיתוח מוטיבים, והרמוניות מורכבות.
• השפעות ניכרות מסגנונות שאינם רוק - בעיקר מוזיקה קלאסית, ג'אז ופולק.
• שימוש נרחב באפקטים, עריכות אולפניות וכלים חדשניים (כמו מלוטרון ומוג).

הרעיון העיקרי מאחורי הרוק המתקדם היה ההתיחסות לרוק כאמנות בפני עצמה ולא כמוזיקת ריקודים קלה, כפי שהיה נהוג להתייחס אליו בשנות השישים המוקדמות. הרוק המתקדם הגיע לשיאו לקראת אמצע שנות השבעים, אבל משום שהמוזיקה שהציג לא הייתה קלה לעיכול, הלך העניין הציבורי בו ופחת. פיחות העניין הביא לירידה במכירות והלהקות שלקחו בו חלק הלכו ונעלמו. חלקן הפכו ללהקות פופ כדי להגיע להצלחה מסחרית, חלקן התפרקו, וחלקן הקטן מאוד המשיך להתקיים ולעסוק באותה המוזיקה. לקראת סוף שנות השבעים "נעלם" הז'אנר מהעין הציבורית, הן משום שחברות הקלטה לא הסכימו להפיק עוד אלבומים שהשתייכו לזרם זה, והן משום שמעט תשומת הלב שעוד נשארה לזרם, הועברה לפאנק, שהיה האנטיתזה המוחלטת לרוק המתקדם. עם זאת, זרם הרוק המתקדם לא נעלם לחלוטין, ולהקות רבות ממשיכות גם כיום ליצור מוזיקה שכזו הרחק מתשומת הלב הציבורית.

להקות בולטות: פינק פלויד, קינג קרימזון, יס, ג'נסיס (בתקופתה המוקדמת, עד 1977), אמרסון, לייק ופאלמר, קאמל, ואן דר גראף ג'נרייטור, ראש.

פאנק

ערך מורחב – פאנק (Punk)

בסוף העשור קמה תנועת הפאנק בלונדון. זרם חתרני זה שאף להתנער מהתמסדות הרוק המתקדם והפסיכדליה ה"מתוחכמים". בהתאם לתנועת הפאנק בחברה, אשר נודעה באופייה המרדני והפרובוקטיבי, מוזיקת הפאנק הייתה מאוד קצבית ובוטה. היא הייתה פשוטה הרבה יותר מבחינה מוזיקלית מהרוק ובדומה לכיווני הרוק שקדמו לה, בעלת אידאולוגיה חתרנית, שלעתים קרובות זוהתה עם אנרכיה.

בין הרכבי הפאנק הבולטים ניתן למנות את הסקס פיסטולס, הקלאש, באזקוקס וראמונס.

שנות השמונים

שנות השמונים נחשבים לתקופה חלשה לרוק. הרוק, שבעשור הקודם התפתח לז'אנרים חדשים ומגוונים, הוליד רק שני ז'אנרים עיקריים. בלדות הרוק והרוק הכבוד, היו שני ז'אנרי הרוק היחידים בשנות השמונים. להקות רוק רבות, השתלבו במיינסטרים והרבו שימוש בסינתיסייזרים. שאר ז'אנרי הרוק לא הצליחו להיכנס לתודעה ורק להקות מעטות ניגנו רוק אחר, שכונה בהמשך "רוק אלטרנטיבי". בין להקות הרוק האלטרנטיבי הבודדות שכן הצליחו בשנות השמונים היו יו2.

רוק כבד

ערך מורחב – הבי מטאל

סגנון הרוק הבולט ביותר של שנות השמונים הוא הרוק הכבד. בראש ובראשונה יש לציין את הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי, אשר כלל את הלהקות איירון מיידן, דף לפרד, סאקסון, דיו, ונום ומוטורהד.

כמו כן, יש לציין את "להקות השיער" האמריקאיות. ה"רוק שיער" האמריקאי הוא הסגנון הראוותני, הססגוני והגנדרני ביותר אשר ידעה מוזיקת הרוק. כל חברי עשרות להקות השיער אשר קמו בשנות השמונים השקיעו מאוד בהופעתם החיצונית: גידלו שיער ארוך, התאפרו, לבשו בגדים צבעוניים ובלתי רגילים, חולצות מנומרות ומכנסי עור, קעקעו על גופם קעקועים גדולים וצבעוניים וקיפצו על במות הרוק כאחוזי תזזית, תוך שהם מנופפים בגאווה בשיערם הארוך. כל היסודות התרבותיים אשר נחשבים כלא-חינוכיים, ואף לא-מוסריים, קובצו יחדיו בתרבות הרוק פורקת העול: סיגריות, אלכוהול, ניבולי פה, מיניות מוחצנת, שחצנות, זלזול בלימודים וסמים. הסיסמה הידועה "סקס, סמים ורוק'נרול" הפכה להיות רלוונטית מתמיד בשנות השמונים.

בין להקות השיער הבולטות יש למנות את בון ג'ובי, טוויסטד סיסטר, פורינר, מוטלי קרו, פויזן, Guns N' Roses, Skid Row וואן היילן.

בניגוד מוחלט ללהקות השיער, פעלו בשנות השמונים בארצות הברית להקות הת'רש מטאל: בעוד שיוצרי הרוק שיער (ובמידה מעט פחותה יותר, גם יוצרי ההבי מטאל הבריטי) השקיעו במראה חיצוני ובמסחור, עלו לבמה עם שיער נפוח, איפור ובגדים בלתי רגילים, שרו על אהבה (או לחלופין על השטן) ויצרו מוזיקה שמחה וקליטה, הנה יוצרי הת'רש מטאל עשו את ההפך הגמור: הזניחו את ההופעה החיצונית, עלו לבמה עם בגדים רגילים, לא שמו דגש על שירה ומלודיה, שרו על נושאים לא פופולריים (לעתים קרובות על נושאים פוליטיים), והשקיעו את כל כוחם בטכניקת הנגינה בלבד.

להקות הת'רש הבולטות ביותר בשנות השמונים הן מטאליקה, מגאדת', אנתרקס וסלייר.

רוק אלטנטיבי

באותה העת התחילה גם פריחת להקות עצמאיות ומחתרתיות שמאוחר יותר יקוטלגו כרוק אלטרנטיבי ואינדי.

שנות התשעים

בתחילת שנות התשעים, החלו להקות אינדי ורוק אלטרנטיבי רבות להופיע. הפריצה המשמעותית של הרוק האלטרנטיבי לזרם הרוק המרכזי היה השיר של להקת נירוונה Smells like teen spirit, שהפך להמנון של דור ה-X. אינספור להקות אף הן נהנו מהפופולריות של הרוק האלטרנטיבי, שהתפצל לאין-ספור סגנונות ותתי-סגנונות. הבולטים בהם הם:

גראנג'

ערך מורחב – גראנג'

בתחילת העשור קמו להקות הגראנג' ובראשן ארבע להקות מצליחות שיצאו באותו הזמן מהעיר סיאטל שבארצות הברית, אשר התיימרו לייצג את הדור החדש: נירוונה, פרל ג'אם, סאונדגארדן ואליס אין צ'יינס. הגראנג' יצא כנגד הסגנון הראוותני והמוחצן של להקות השיער.

הפאנק האמריקאי

בתחילת שנות התשעים קם הפאנק לתחייה, לאחר שכמעט נעלם באמצע שנות השמונים, אלא שהפעם-בארצות הברית. שלוש להקות הפאנק הבולטות של שנות התשעים הן גרין דיי, אופספרינג ובד רליג'ן האמריקאיות.

רוק קל

ערך מורחב – רוק קל

כיוון ברוק שהתחיל בשנות השמונים והגיע לשיאו בשנות התשעים הוא רוק קל. זהו סגנון רגוע, איטי, שקט ובדרך כלל גם עצוב יחסית, אשר צמח באנגליה בהשפעת הפופ, ועל כן נקרא בריטפופ. בין הלהקות הבולטות בזרם זה: אואזיס ובלר.

רוק אלטרנטיבי

ערך מורחב – רוק אלטרנטיבי

כיוון מודרני נוסף שהחל בשנות התשעים הוא הרוק אלטרנטיבי. בהגדרה זו נכללות כל הלהקות אשר לא משתייכות לאחד משלושת הזרמים העיקריים של הרוק (קלאסי, מטאל, פאנק), אך בכל זאת משתייכות לרוק משום שהן משתמשות בכלים של רוק.

פרוגרסיב מטאל

ערך מורחב – פרוגרסיב מטאל

פרוגרסיב מטאל הוא סגנון שהתפתח באמצע שנות השמונים. זהו שילוב בין מטאל ורוק מתקדם - הז'אנר משלב את המורכבות, ההשפעות הקלאסיות, שבירות המשקלים והתחכום של הרוק המתקדם, עם האגרסיביות והפסימיזם של המטאל. להקה בולטת מז'אנר זה היא דרים ת'יאטר האמריקנית.

נו מטאל

ערך מורחב – נו מטאל

נו מטאל (Nu Metal) הוא תת-ז'אנר שנוי במחלוקת של ההבי מטאל. הנו-מטאל נוסד באמצע שנות ה-90 והתאפיין בעבודת גיטרות לא דומיננטית, סגנון שירה המושפע מההיפ הופ ומהפאנק, ומבני שירים שנשאלו מן הרוק האלטרנטיבי יותר מאשר מן המטאל המסורתי. הנו-מטאל מאופיין בשילוב של מטאל או הבי מטאל עם סגנונות אחרים כדוגמת היפ הופ או מוזיקה אלקטרונית.

אמני מפתח

• שנות השישים: הביטלס, בוב דילן, הקינקס, ג'ו קוקר, ג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, הרולינג סטונז, האמהות והאבות, החיות, המי, נערי החוף, סטטוס קוו, קרים, הדלתות.
• שנות השבעים:
  • גלאם רוק: אירוסמית', דייוויד בואי, קווין, קיס.
  • רוק כבד: AC/DC, בלק סאבת', דיפ פרפל, ואן היילן, לד זפלין, סקורפיונז, אוזי אוסבורן.
  • רוק מתקדם: פינק פלויד, קינג קרימזון, יס, ג'נטל ג'ייאנט,.
  • פאנק: סקס פיסטולס, הקלאש, באזקוקס, ראמונס, הוולווט אנדרגראונד.
• שנות השמונים
  • גלאם מטאל: בון ג'ובי, דף לפרד, טוויסטד סיסטר,מוטלי קרו, פויזן, Guns N' Roses, Skidrow.
  • אינדי רוק: פיקסיז, רד הוט צ'ילי פפרז.
  • מטאל: מטאליקה, איירון מיידן, מגאדת', פנטרה, מוטורהד, אקספט.
• שנות התשעים
  • גראנג': נירוונה, פרל ג'אם, סאונדגארדן, אליס אין צ'יינס, ת'ראפי?.
  • פאנק רוק: אופספרינג, בד רליג'ן, גרין דיי, בלינק 182, +44, סאם 41.
  • רוק קל: קולדפליי, אואזיס, מארון פייב, מקפליי
  • רוק אלטרנטיבי: , רייג' אגיינסט דה מאשין, מרילין מנסון, מיוז, רדיוהד.
  • נו מטאל: לימפ ביזקיט, קורן,סיסטם אוף א דאון, סליפנוט.
• שנות האלפיים: מיי כמיקל רומנס, פאניק אט דה דיסקו, הקילרס, אוונסנס, גוד שארלוט, ברייקינג בנג'מין, סימפל פלאן, דרים ת'יאטר, פו פייטרס, בולט פור מיי ולנטיין, טניישס די, לינקין פארק , Avenged Sevenfold.

רוק בישראל

ערך מורחב – רוק ישראלי

בראשית הדרך, היה הרוק תרבות מוקצה בישראל, שבשנות ה-60 הייתה עדיין חברה מגויסת וסגורה יחסית להשפעות תרבותיות מערביות. חלוץ הרוק הישראלי והראשון שהקליט רוק בעברית היה בצלאל יונגרייז, שבשנת 1962 הקליט את השיר "ילדונת".

להקות הרוק הראשונות בישראל היו "להקות הקצב", שהחלו לפעול באמצע העשור במועדוני לילה ודיסקוטקים. לקראת סוף העשור השתכללה סצינת להקות הקצב ואף זכתה למעט לגיטימציה, בעיקר לאחר מלחמת ששת הימים כאשר מוזיקאים מערביים החלו להגיע לישראל והשפעות מהפכת הפופ החלו לחלחל לתרבות המקומית. בגל השני של להקות הקצב התבלטו שלוש להקות עיקריות כמובילות סצינת הרוק המקומית: הצ'רצ'ילים, האריות והסופרגרופ עוזי והסגנונות.

בתפר שבין שנות ה-60' וה-70' החלה התעניינות ברוק מצד האמנים המצליחים של הממסד המוזיקלי ורבים מהם השתעשעו בהקלטת שירים בסגנון הרוק ובעבודה משותפת עם להקות הקצב. מי שעשה את הצעד המשמעותי ביותר לקראת אימוץ הרוק כאסתטיקה דומיננטית במוזיקה הישראלית היה אריק איינשטיין, שבשנת 1969 הפך את הצ'רצ'ילים ללהקת הליווי הקבועה שלו בהופעות ובתקליטים.

להקת הרוק המצליחה הראשונה ששרה בעברית, הייתה כוורת, אשר החלה את דרכה בשנות השבעים. כוורת נחשבת כפורצת דרך במוזיקה הישראלית כשהצליחה לשלב בין מוזיקת פופ להומור והעלתה את הפופ והרוק ללב הקונצנזוס.

בתחילת שנות השבעים החלה להתפתח סצינת הרוק המתקדם הישראלי. אחד האמנים הראשונים היה שלמה גרוניך, שבשנת 1971 שחרר את אלבומו "למה לא סיפרת לי!?". להקת רוק מתקדם נוספת בשנות השבעים הייתה ששת.

להקות רוק בולטות שבאו אחריה בשנות השמונים היו תיסלם, בנזין, משינה והחברים של נטאשה, שם בלט היוצר ארקדי דוכין.

ברי סחרוף, כונה "נסיך הרוק הישראלי"

שנת 1991 הייתה שנת הפריצה של להקות וזמרי הרוק האלטרנטיבי, בראשותם של רמי פורטיס, ברי סחרוף ואביב גפן, ולהקות צעירות כמו איפה הילד?, זקני צפת, רוקפור ומופע הארנבות של ד"ר קספר זכו לפופולריות רבה.

בתחום הרוק הכבד יש לציין את סטלה מאריס מחיפה, אשר החלה את דרכה בתחילת שנות התשעים ופרסמה, בין היתר, את הבלדה "שימי נר על החלון", שהפך ללהיט ואת השיר "אשתר" שאף הופיע ב-MTV.

בין הלהקות הבולטות של שנות האלפיים יש לציין את בית הבובות, המנגנת רוק מלודי עם דגש על גיטרה אקוסטית ואת סינרגיה, הנוטה לכיוון של ניו מטאל מלודי.

בסוף שנות השמונים התפתח בארץ ז'אנר מקומי בשם אוריינטל מטאל, ז'אנר זה שילב הבי מטאל עם השפעה ממסורות יהודיות ומהתרבות המזרחית, במילים ובמנגינה. הלהקות סיילם ואורפנד לנד אף משלבות שירים בעברית ביצירתן, דוגמה בולטת היא השיר העיירה בוערת של סיילם.

ראו גם

• רוק אנד רול
• רוק קלאסי
• ילדי הפרחים
• גלאם רוק
• גלאם מטאל
• הבי מטאל
• רוק מתקדם
• רוק אלטרנטיבי
• נו מטאל
• גראנג'
• רוק קל
• רוק ישראלי
• פאנק
• רוק פסיכדלי
• בריטפופ