 |
del.icio.us |
 |
Digg |
 |
Furl |
 |
|
 |
Rojo |
| Add to OnlyWire |
| ספרדית (Español או Castellano) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | ספרד, ארגנטינה, בליז, בוליביה, צ'ילה, קולומביה, קובה, קוסטה ריקה, אקוודור, אל סלוודור, גינאה המשוונית, גואטמלה, הונדורס, מקסיקו, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, פרו, פיליפינים, פוארטו ריקו, ארצות הברית, אורוגוואי, ונצואלה |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | ספרד ומושבותיה לשעבר, דרום אמריקה, אמריקה המרכזית, |
| סך כל הדוברים: | כ־417,000,000 |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | 332,000,000 |
| שיטת הכתב: | אלפבית לטיני |
| דירוג: | השלישית המדוברת ביותר |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית איטאלית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | ספרד, האיחוד האירופי, ארגנטינה, בוליביה, צ'ילה, קולומביה, קובה, קוסטה ריקה, אקוודור, אל סלוודור, גינאה המשוונית, גואטמלה, הונדורס, מקסיקו, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, פרו, פוארטו ריקו, אורוגוואי, ונצואלה |
| גוף מפקח: | Real Academia Española - האקדמיה המלכותית הספרדית (פועלת בשיתוף עם אקדמיות מקומיות ב-21 המדינות דוברות הספרדית) |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
ספרדית (español) הנקראת גם קסטליאנית (castellano) היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.
הספרדית היא השפה הרומאנית המדוברת ביותר. עם 417,000,000 איש דוברי ספרדית ברחבי העולם, ספרדית היא שפת הדיבור השלישית בתפוצתה בעולם לאחר המנדרינית והאנגלית. הספרדית משמשת כשפת אם בפי 332,000,000 דוברים ובפי השאר כשפה שנייה. הספרדית מדוברת בפי 40 מיליון איש בספרד ומלבדה היא מדוברת ב-43 מדינות נוספות בחמש יבשות. היא גם אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות.
המסמכים המוקדמים ביותר בהם הספרדית הופיעה בכתב מתוארכים למאה האחת עשרה לספירה. אוצר המילים הספרדי מכיל בעיקר אוצר מילים לטיני אך גם אוצר מילים ערבי רב. הספרדית התפתחה מהלטינית הוולגארית שדוברה במושבות העבר של האימפריה הרומית בימי הביניים המוקדמים בהשפעת הבסקית והערבית והתפשטה בכל רחבי חצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובכל רחבי אמריקה הלטינית בתקופת האימפריה הספרדית. מאוחר יותר התפתחו הבדלים בהגייה בין הספרדית האירופאית לספרדית הדרום-אמריקאית.
תוכן עניינים |
שמות השפה
שני השמות העיקריים של השפה הספרדית הם español ו-castellano.
מקור השם השם español (אספניול) הוא השם España, שמה העצמי של ספרד. המונח הספציפי español בצורתו הסופית לקוח כנראה מהשפה האוקסיטנית.
השם castellano (קסטֶיָאנוֹ) נגזר משמה של ממלכת קסטיליה ממנה התפתחה ספרד. פירוש שמה של ממלכת קסטיליה הוא ארץ הטירות שכן בזמן הכיבוש המוסלמי של רוב חצי האי האיברי הייתה הממלכה מוקפת טירות, ועם הרקונקיסטה (הכיבוש הנוצרי) התפשטה לשאר חלקי חצי האי האיברי.
לרוב השימוש במונח español הוא בהשוואה לאנגלית, ערבית, רוסית, גרמנית, צרפתית וכדומה בעוד שהשימוש במונח castellano הוא בהשוואה ל:קטלאנית, גליסית, בסקית ועוד שפות אזוריות בספרד. הבחנה זאת נעשית בעיקר בספרד בעוד שבשאר העולם דובר הספרדית ישנה העדפה לאחד השמות.
בארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי, בוליביה, אקוואדור וונצואלה יש עדיפות לשם castellano; בקולומביה, מקסיקו, גואטמלה ופרו ישנה עדיפות לשם español, ובצ'ילה שני המונחים בשימוש באותה המשמעות כאשר המונח español נפוץ בתקשורת והמונח castellano הוא שם המקצוע בביה"ס.
שם השפה בעברית, ספרדית, נגזר מהשם המסורתי לחצי האי האיברי, ספרד. כפי הנראה רצו היהודים בימי הביניים להשתמש בשם עברי לספרד, ושאלו שם זה מספר עובדיה (א, כ), שם הוא מוזכר כיעד ההגליה מירושלים. בעברית מקובל הביטוי "חלומות באספמיה". אספמיה היא למעשה ספרד. מקור השם הינו המלחים שחצו את הים התיכון ונתקלו בספרד. הם גילו שם ארנבות רבות אותן חשבו לשפנים ולכן קראו למקום "ארץ השפנים" הוא שפניה. שפניה הפך לספמיה בגלגולים שונים ומציין עד היום ארץ רחוקה ומסתורית, כביטוי.
הגיית השפה הספרדית וכתיבתה
| הגיית השפה הספרדית וכתיבתה | ||
| העיצורים | ||
| הסימון הגראפי | הערך הפונטי בספרדית אירופאית |
הערך הפונטי בספרדית לטינו-אמריקאית |
|---|---|---|
| Bb | נהגה כהגיית בי"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר m נהגה כהגיית בי"ת דגושה מרוככת בכל מקום אחר |
נהגה כהגיית בי"ת דגושה בתחילת מילה או לאחר m או
נהגה כהגיית בי"ת דגושה מרוככת בכל מקום אחר |
| Cc | נהגה כהגיית th במילה האנגלית "think" לפני התנועות הקדמיות:e ו-i נהגה כהגיית כ"ף דגושה בכל מקום אחר |
נהגה כהגיית סמ"ך לפני התנועות הקדמיות:e ו-i נהגה כהגיית כ"ף דגושה בכל מקום אחר |
| CH/ch | נהגה כ-צ' | נהגה כ-צ' |
| Dd | נהגה כהגיית דל"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר n נהגה כהגיית th במילה האנגלית "that" בין שתי תנועות ולאחר כל עיצור אחר נהגה כהגיית ת"ו דגושה בסוף מילה לפעמים |
נהגה כהגיית דל"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר n נהגה כהגיית th במילה האנגלית "that" בין שתי תנועות ולאחר כל עיצור אחר |
| Ff | נהגה כהגיית פ"ה רפה | נהגה כהגיית פ"ה רפה |
| Gg | נהגה כהגיית כ"ף רפה לפני התנועות הקדמיות e ו-i נהגה כהגיית גימ"ל דגושה בתחילת משפט או לאחר N נהגה כהגייתה המקורית של גימ"ל רפה בכל מקום אחר |
נהגה כהגיית ה"א או כ"ף רפה לפני התנועות הקדמיות e ו-i נהגה כהגיית גימ"ל דגושה בתחילת משפט או לאחר N נהגה כהגייתה המקורית של גימ"ל רפה בכל מקום אחר |
| GU/gu | נהגה כהגיית גימ"ל דגושה | נהגה כהגיית גימ"ל דגושה |
| GÜ/gü | נהגה כ-גו(כשהו"ו עיצורית) | נהגה כ-גו(כשהו"ו עיצורית) |
| Hh | אינו נהגה | אינו נהגה |
| Ii | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרת | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרת |
| Jj | נהגה כהגיית כ"ף רפה | נהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א |
| Kk | מופיע במילים שאולות בלבד אז נהגה כבשפת המקור | מופיע במילים שאולות בלבד אז נהגה כבשפת המקור |
| Ll | נהגה כהגיית למ"ד | נהגה כהגיית למ"ד |
| Ll/ll | נהגה לרוב כ-י (ʝ), ז' (ʒ) או ג' (ʤ). | הפונמה ʎ (ל^ - lj או lh) - שמיוצגת בכתיב התקני כ-"ll" - הולכת ונעלמת עקב תופעה שמכונה "ייסמו" (yeísmo) שגורמת לשינוי הגייתה ל-y, ובניבים שונים ל-ז' (zh) או ג' (j). השינוי הפונמי לא יצר שינוי בכתיב (אם כי שגיאות כתיב הינן שכיחות). ההגייה המקורית (ʎ) שורדת במקומות בהם דוברים ספרדית כשפה שנייה לקטלאנית, קצ'ואה או כל שפה ששימרה מילים שהפונמה קיימת בהן (אזורים מסוימים בחלק מהארצות האנדיות). הפונמה המקורית שרדה גם באזורים מבודדים (למשל בצ'ילואה, צ'ילה) ובאזורים מסוימים בצפון ספרד (בהם לא דוברים שפות נוספות). בפיליפינים מבטאים אך ורק כ-"ʎ".
במילים שמקורן בקטלאנית נשמרת ההגייה המקורית (ʎ) - לרוב בסוף מילה או הברה - אך רוב דוברי הספרדית (עקב תופעת ה"ייסמו") מתקשים לבטא אותה - ומבטאים "ל" (l). |
| Mm | נהגה כהגיית מ"ם | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | נהגה כהגיית מ"ם לפני האות V נהגה כהגיית נו"ן בכל מקום אחר |
נהגה כהגיית מ"ם לפני האות V נהגה כהגיית נו"ן בכל מקום אחר |
| Ññ | נהגה כצירוף נו"ן ויו"ד שוואית | נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית |
| Pp | נהגה כהגיית פ"ה דגושה | נהגה כהגיית פ"ה דגושה |
| Q/q | נהגה כהגיית כ"ף דגושה. תמיד מופיע עם u, שאינה נהגית | נהגה כהגיית כ"ף דגושה. תמיד מופיע עם u, שאינה נהגית |
| Rr | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת בתחילת המילה או אחרי l, n. נהגה כרי"ש לשונית קצרה בכל מקום אחר | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת (בניבים מסוימים בדרום אמריקה - ז') בתחילת המילה או אחרי l, n. נהגה כרי"ש לשונית קצרה בכל מקום אחר |
| RR/rr | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת נהגה כהגיית כ"ף רפה באמריקה המרכזית |
| Ss | נהגה כהגיית סמ"ך | נהגה כהגיית סמ"ך נהגה כזי"ן לפני עיצורים קוליים (b, d, g, l, m, n) בניבים מסוימים באמריקה הלטינית (בעיקר במקסיקו) נהגה כהגיית ה"א בניבים מסוימים באמריקה להטינית ובאיים הקנריים בסיום המילה ולפני עיצור אחר |
| Tt | נהגה כהגיית ת"ו דגושה | נהגה כהגיית ת"ו דגושה |
| Uu | נהגה כהגיית ו"ו עיצורית לפני תנועה אחרת | נהגה כהגיית ו"ו עיצורית לפני תנועה אחרת |
| Vv | נהגה כהגיית בי"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר n נהגה כהגיית בי"ת רפה בכל מקום אחר |
נהגה כהגיית בי"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר n נהגה כהגיית בי"ת רפה בכל מקום אחר (בניבים מסוימים גם לאחר n) |
| Ww | מופיע רק במילים שאולות אז נהגה כבשפת המקור | מופיע רק במילים שאולות אז נהגה כבשפת המקור |
| Xx | נהגה כ-קס בין שתי תנועות לפני עיצור אחר נהגה כסמ"ך |
נהגה כ-קס בין שתי תנועות לפני עיצור אחר נהגה כסמ"ך ובניבים מסוימים כה"א (בדומה ל-s) בניבים מסוימים (בעיקר במקסיקו) נהגה כ-קס גם לפני עיצור אחר ובמילים השאולות משפות מקומיות במקסיקו נהגה כהגיית כ"ף רפה (למשל- México = מֶכִיקוֹ) או כהגיית סמ"ך |
| Yy | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית; בניבים מסוימים נהגה כ-ז' (zh), כ-ג' (j) או כשי"ן לפני תנועה אחר וכיו"ד עיצורית בסוף המילה. |
| Zz | נהגית כהגיית ת"ו רפה | נהגה כהגייה זהה ל-s |
| התנועות | ||
| הסימון הגראפי | הערך הפונטי בספרדית אירופאית |
הערך הפונטי בספרדית לטינו-אמריקאית |
| Aa | נהגית כהגיית פתח | נהגית כהגיית פתח |
| Ee | נהגית כהגיית צרה | נהגית כהגיית צרה |
| Ii | נהגית כהגיית חיריק | נהגית כהגיית חיריק |
| Oo | נהגית כהגיית חולם | נהגית כהגיית חולם |
| Uu | נהגית כהגיית קובוץ | נהגית כהגיית קובוץ |
| Yy | נהגית כחיריק תנועתי רק במילה y (וְ-) נהגית כחיריק עיצורי כשהמילה שבאה אחרי y (וְ-) מתחילה בתנועה או באות האילמת h |
נהגית כחיריק תנועתי רק במילה y (וְ-) נהגית כחיריק עיצורי כשהמילה שבאה אחרי y (וְ-) מתחילה בתנועה או באות האילמת h |
| הדיפתונגים | ||
| הסימון הגראפי | הערך הפונטי בספרדית אירופאית |
הערך הפונטי בספרדית לטינו-אמריקאית |
| AI/ai | נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית) | נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית) |
| AY/ay | נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית) | נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית) |
| AU/au | נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית) | נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית) |
| EI/ei | נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית) | נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית) |
| EY/ey | נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית) | נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית) |
| EU/eu | נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית) | נהגית כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית) |
| OI/oi | נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית) | נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית) |
| OY/oy | נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית) | נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית) |
- אותיות המייצגות תנועות עשויות להופיע בליווי סימנים דיאקריטיים: Áá, Éé, Íí, Óó, Úú על מנת להצביע על הטעם במילה במקרים שמיקום הטעם חורג מהחוקים הרגילים של השפה. יש כאלה שחריגות כאלה הן נפוצות ביותר.
- בספרדית נעשה שימוש בסימן שאלה הפוך (¿), בראש משפטי שאלה, וסימן קריאה הפוך (¡), בראש משפטי קריאה.
תנועות
| תנועות
|
|||||
| קדמיות | כמעט קדמיות | מרכזיות | כמעט אחוריות | אחוריות | |
|---|---|---|---|---|---|
| סגורות | i |
||||
| כמעט סגורות | |||||
| חצי סגורות | e |
||||
| אמצעיות | |||||
| חצי פתוחות | |||||
| כמעט פתוחות | |||||
| פתוחות | a |
||||
הדקדוק הספרדי
מערכת הפועל הספרדי
הפעלים הרגילים בספרדית נוטים לפי 3 נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-ar, ב-er וב-ir.
| Amar - לאהוב, פועל רגיל ar | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר פרטוריטי | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Yo) | amo | amaba | amé | amaré | amaría | ||||||
| גוף שני יחיד (Tú) | amas | amabas | amaste | amarás | amarías | ||||||
| גוף שלישי יחיד (El Ella) |
ama | amaba | amó | amará | amaría | ||||||
| גוף ראשון רבים (Nosotros) | amamos | amábamos | amamos | amaremos | amaríamos | ||||||
| גוף שני רבים (Vosotros) | amáis | amabais | amasteis | amaréis | amaríais | ||||||
| גוף שלישי רבים (Ellos Ellas) |
aman | amaban | amaron | amarán | amarían | ||||||
| Comer - לאכול, פועל רגיל er | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר פרטוריטי | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Yo) | como | comía | comí | comeré | comería | ||||||
| גוף שני יחיד (Tú) | comes | comías | comiste | comerás | comerías | ||||||
| גוף שלישי יחיד (El Ella) |
come | comía | comió | comerá | comería | ||||||
| גוף ראשון רבים (Nosotros) | comemos | comíamos | comimos | comeremos | comeríamos | ||||||
| גוף שני רבים (Vosotros) | coméis | comíais | comisteis | comeréis | comeríais | ||||||
| גוף שלישי רבים (Ellos Ellas) |
comen | comían | comieron | comerán | comerían | ||||||
| Vivir - לחיות, פועל רגיל ir | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר פרטוריטי | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Yo) | vivo | vivía | viví | viviré | viviría | ||||||
| גוף שני יחיד (Tú) | vives | vivías | viviste | vivirás | vivirías | ||||||
| גוף שלישי יחיד (El Ella) |
vive | vivía | vivió | vivirá | viviría | ||||||
| גוף ראשון רבים (Nosotros) | vivimos | vivíamos | vivimos | viviremos | viviríamos | ||||||
| גוף שני רבים (Vosotros) | vivís | vivíais | vivisteis | viviréis | viviríais | ||||||
| גוף שלישי רבים (Ellos Ellas) |
viven | vivían | vivieron | vivirán | vivirían | ||||||
- העבר הפרטוריטי מציין פעולה שהתרחשה והסתיימה בעבר, בעוד שהעבר הפשוט מציין פעולה בעבר שלא ידוע מתי החלה או מתי נגמרה, ואילו העבר הנוצר באמצעות פרפקט ההווה מציין פעולה שהתרחשה בעבר ויש לה השפעה על ההווה.
- התנאי מציין את תנאי ההווה שהוא תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי העבר הנוצר באמצעות פרפקט התנאי המציין תנאי שלא התממש והוא בטל או תנאי העתיד הממשי.
הבינוני
בינוני ההווה
צורת בינוני ההווה הינה סוג של שם תואר הנגזר מפועל וכתואר הוא נוטה לפי נטיות התארים והוא עשוי לשמש את הזמנים המתמשכים בעזרת נטיות פועל העזר Estar.
בינוני ההווה נוצר בדרך הבאה:
- עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ando.
- עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~iendo.
- עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~iendo.
בינוני העבר
צורת בינוני העבר הינה סוג של שם תואר הנגזר מפועל והוא נוטה לפי נטיית התארים, אך הוא עשוי לשמש גם את הקול הסביל יחד עם נטיות הפועל Ser או את זמני הפרפקט יחד עם נטיות הפועל Haber
בינוני העבר נוצר בדרך הבאה:
- עבור פעלים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ado.
- עבור פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~ido.
- עבור פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~ido.
- עבור פעלים אשר בסיסם מסתיים בתנועה, סיומת ה-er או ir מתחלפות ב-ído.
זמני הפרפקט
זמני הפרפקט מופקים באמצעות פועל השייכות וצורת הבינוני.
- פרפקט ההווה, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה בעבר ויש לה השפעה על ההווה.
- פרפקט העבר, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר ויש בין שתיהן קשר, כמין פלאשבק.
- פרפקט העבר הפרטוריטרי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר הפרטוריטרי וצורת הבינוני ומציין את אותה המשמעות של פרפקט העבר רק שכאן ידוע זמן תחילת הפעולה וסיומה.
- פרפקט העתיד, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעתיד וצורת הבינוני ומציין פעולה שתתרחש לפני פעולה אחרת בעתיד ויש בין שתיהן קשר.
- פרפקט התנאי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בזמן תנאי וצורת הבינוני ומציין תנאי שלא התרחש והוא בטל.
| Haber - פועל שייכות | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר פרטוריטי | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Yo) | he | había | hube | habré | habría | ||||||
| גוף שני יחיד (Tú) | has | habías | hubiste | habrás | habrías | ||||||
| גוף שלישי יחיד (El Ella) |
ha | había | hubo | habrá | habría | ||||||
| גוף ראשון רבים (Nosotros) | hemos | habíamos | hubimos | habremos | habríamos | ||||||
| גוף שני רבים (Vosotros) | habéis | habíais | hubisteis | habréis | habríais | ||||||
| גוף שלישי רבים (Ellos Ellas) |
han | habían | hubieron | habrán | habrían | ||||||
הזמנים המתמשכים
הזמנים המתמשכים נוצרים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר Estar בזמנים השונים ושם הפעולה והם מוסיפים לזמנים ממד מתמשך.
| Estar - להיות | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר פרטוריטי | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Yo) | estoy | estaba | estuve | estaré | estaría | ||||||
| גוף שני יחיד (Tú) | estás | estabas | estuviste | estarás | estarías | ||||||
| גוף שלישי יחיד (El Ella) |
está | estaba | estuvo | estará | estaría | ||||||
| גוף ראשון רבים (Nosotros) | estamos | estábamos | estuvimos | estaremos | estaríamos | ||||||
| גוף שני רבים (Vosotros) | estáis | estabais | estuvisteis | estaréis | estaríais | ||||||
| גוף שלישי רבים (Ellos Ellas) |
están | estaban | estuvieron | estarán | estarían | ||||||
- הפועל Estar מבטא גם מקום ומצב, אם הם זמניים או אם הם קבועים, לתאר מצב רגעי של אדם ולהפיק את הזמנים המתמשכים.
הסביל
הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בנטיות הפועל ser בזמנים השונים וצורת הבינוני.
| Ser - להיות | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר פרטוריטי | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Yo) | soy | era | fui | seré | sería | ||||||
| גוף שני יחיד (Tú) | eres | eras | fuiste | serás | serías | ||||||
| גוף שלישי יחיד (El Ella) |
es | era | fue | será | sería | ||||||
| גוף ראשון רבים (Nosotros) | somos | éramos | fuimos | seremos | seríamos | ||||||
| גוף שני רבים (Vosotros) | sois | erais | fuisteis | seréis | seríais | ||||||
| גוף שלישי רבים (Ellos Ellas) |
son | eran | fueron | serán | serían | ||||||
נטיות שמות העצם
שמות העצם בספרדית הם בעלי מגדר, זכר או נקבה. בדרך כלל, שם עצם המסתיים בצליל O הוא זכר, ושם עצם המסתיים בצליל A הוא נקבה. גם הסיומות ión ו-ad אופייניות לשמות עצם בנקבה.
בצורת הרבים בשמות העצם בספרדית אין הבחנה בין זכר לנקבה. צורת הרבים נוצרת בדרכים הבאות:
- שם עצם המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
- שם עצם המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
- שם עצם המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.
שמות העצם עשויים להיות מיודעים באופן מסוים או באופן בלתי מסוים.
| תוויות היידוע בספרדית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכר יחיד | נקבה יחיד | זכר רבים | נקבה רבים | ||||||||
| יידוע בלתי מסוים | un | una | unos | unas | |||||||
| יידוע מסוים | el | la | los | las | |||||||
- לאחר מילת היחס a מתלכד יידוע הזכר הבלתי מסוים עם מילת היחס לכדי al.
- לאחר מילת היחס de מתלכד יידוע הזכר הבלתי מסוים עם מילת היחס לכדי del.
- קיימת מילת יידוע נייטרלי, לא מסוים ולא בלתי מסוים, Lo המיידעת שם מופשט או איכות, ואשר לא נוטה לפי כמות ומגדר.
| תוויות היידוע ההצגתי בספרדית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכר יחיד | נקבה יחיד | זכר רבים | נקבה רבים | ||||||||
| העצם קרוב לדובר | este | esta | estos | estas | |||||||
| העצם רחוק מהדובר אך קרוב למאזין | ese | esa | esos | esas | |||||||
| העצם רחוק מהדובר ומהמאזין | aquel | aquella | aquellos | aquellas | |||||||
נטיות התארים
שמות התואר בספרדית מתאימים לשמות העצם במגדר ובכמות, והם מופיעים לאחר שם העצם אותו הם מתארים, פרט לתארים הלא מיודעים (לדוגמה: הרבה, כמה, כל וכדומה), אשר יופיעו לפני שם העצם.
מגדר התארים
- תארים שבזכר מסתיימים ב-o בנקבה ה-o הופכת ל-a.
- תארים שבזכר מסתיימים ב-e או ב-a צורתם בנקבה היא זהה.
- תארים שבזכר מסתיימים בעיצור צורתם בנקבה היא זהה.
- תארים שבזכר מסתיימים ב-n או r מקבלים בנקבה סיומת a.
יחיד ורבים בשמות התואר
- שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
- שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
- שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ויקיפדיה בשפה זו: ספרדית |
 ערך מילוני בוויקימילון: ספרדית |
 ספר לימוד בוויקיספר: ספרדית |
- מילון ספרדי-עברי
- שיעורי ספרדית באתר ה-BBC
