הספרדית היא השפה הרומאנית המדוברת ביותר. עם 417,000,000 איש דוברי ספרדית ברחבי העולם, ספרדית היא שפת הדיבור השלישית בתפוצתה בעולם לאחר המנדרינית והאנגלית. הספרדית משמשת כשפת אם בפי 332,000,000 דוברים ובפי השאר כשפה שנייה. הספרדית מדוברת בפי 40 מיליון איש בספרד ומלבדה היא מדוברת ב-43 מדינות נוספות בחמש יבשות. היא גם אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות.
המסמכים המוקדמים ביותר בהם הספרדית הופיעה בכתב מתוארכים למאה האחת עשרה לספירה. אוצר המילים הספרדי מכיל בעיקר אוצר מילים לטיני אך גם אוצר מילים ערבי רב. הספרדית התפתחה מהלטינית הוולגארית שדוברה במושבות העבר של האימפריה הרומית בימי הביניים המוקדמים בהשפעת הבסקית והערבית והתפשטה בכל רחבי חצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובכל רחבי אמריקה הלטינית בתקופת האימפריה הספרדית. מאוחר יותר התפתחו הבדלים בהגייה בין הספרדית האירופאית לספרדית הדרום-אמריקאית.
שני השמות העיקריים של השפה הספרדית הם español ו-castellano.
מקור השם השם español (אספניול) הוא השם España, שמה העצמי של ספרד. המונח הספציפי español בצורתו הסופית לקוח כנראה מהשפה האוקסיטנית.
השם castellano (קסטֶיָאנוֹ) נגזר משמה של ממלכת קסטיליה ממנה התפתחה ספרד. פירוש שמה של ממלכת קסטיליה הוא ארץ הטירות שכן בזמן הכיבוש המוסלמי של רוב חצי האי האיברי הייתה הממלכה מוקפת טירות, ועם הרקונקיסטה (הכיבוש הנוצרי) התפשטה לשאר חלקי חצי האי האיברי.
לרוב השימוש במונח español הוא בהשוואה לאנגלית, ערבית, רוסית, גרמנית, צרפתית וכדומה בעוד שהשימוש במונח castellano הוא בהשוואה ל:קטלאנית, גליסית, בסקית ועוד שפות אזוריות בספרד. הבחנה זאת נעשית בעיקר בספרד בעוד שבשאר העולם דובר הספרדית ישנה העדפה לאחד השמות.
שם השפה בעברית, ספרדית, נגזר מהשם המסורתי לחצי האי האיברי, ספרד. כפי הנראה רצו היהודים בימי הביניים להשתמש בשם עברי לספרד, ושאלו שם זה מספר עובדיה (א, כ), שם הוא מוזכר כיעד ההגליה מירושלים. בעברית מקובל הביטוי "חלומות באספמיה". אספמיה היא למעשה ספרד. מקור השם הינו המלחים שחצו את הים התיכון ונתקלו בספרד. הם גילו שם ארנבות רבות אותן חשבו לשפנים ולכן קראו למקום "ארץ השפנים" הוא שפניה. שפניה הפך לספמיה בגלגולים שונים ומציין עד היום ארץ רחוקה ומסתורית, כביטוי.
נהגה כהגיית בי"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר m
נהגה כהגיית בי"ת דגושה מרוככת בכל מקום אחר
נהגה כהגיית בי"ת דגושה בתחילת מילה או לאחר m או
נהגה כהגיית בי"ת דגושה מרוככת בכל מקום אחר
Cc
נהגה כהגיית th במילה האנגלית "think" לפני התנועות הקדמיות:e ו-i
נהגה כהגיית כ"ף דגושה בכל מקום אחר
נהגה כהגיית סמ"ך לפני התנועות הקדמיות:e ו-i
נהגה כהגיית כ"ף דגושה בכל מקום אחר
CH/ch
נהגה כ-צ'
נהגה כ-צ'
Dd
נהגה כהגיית דל"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר n
נהגה כהגיית th במילה האנגלית "that" בין שתי תנועות ולאחר כל עיצור אחר
נהגה כהגיית ת"ו דגושה בסוף מילה לפעמים
נהגה כהגיית דל"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר n
נהגה כהגיית th במילה האנגלית "that" בין שתי תנועות ולאחר כל עיצור אחר
Ff
נהגה כהגיית פ"ה רפה
נהגה כהגיית פ"ה רפה
Gg
נהגה כהגיית כ"ף רפה לפני התנועות הקדמיות e ו-i
נהגה כהגיית גימ"ל דגושה בתחילת משפט או לאחר N
נהגה כהגייתה המקורית של גימ"ל רפה בכל מקום אחר
נהגה כהגיית ה"א או כ"ף רפה לפני התנועות הקדמיות e ו-i
נהגה כהגיית גימ"ל דגושה בתחילת משפט או לאחר N
נהגה כהגייתה המקורית של גימ"ל רפה בכל מקום אחר
GU/gu
נהגה כהגיית גימ"ל דגושה
נהגה כהגיית גימ"ל דגושה
GÜ/gü
נהגה כ-גו(כשהו"ו עיצורית)
נהגה כ-גו(כשהו"ו עיצורית)
Hh
אינו נהגה
אינו נהגה
Ii
נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרת
נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרת
Jj
נהגה כהגיית כ"ף רפה
נהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א
Kk
מופיע במילים שאולות בלבד אז נהגה כבשפת המקור
מופיע במילים שאולות בלבד אז נהגה כבשפת המקור
Ll
נהגה כהגיית למ"ד
נהגה כהגיית למ"ד
Ll/ll
נהגה לרוב כ-י (ʝ), ז' (ʒ) או ג' (ʤ).
הפונמה ʎ (ל^ - lj או lh) - שמיוצגת בכתיב התקני כ-"ll" - הולכת ונעלמת עקב תופעה שמכונה "ייסמו" (yeísmo) שגורמת לשינוי הגייתה ל-y, ובניבים שונים ל-ז' (zh) או ג' (j). השינוי הפונמי לא יצר שינוי בכתיב (אם כי שגיאות כתיב הינן שכיחות). ההגייה המקורית (ʎ) שורדת במקומות בהם דוברים ספרדית כשפה שנייה לקטלאנית, קצ'ואה או כל שפה ששימרה מילים שהפונמה קיימת בהן (אזורים מסוימים בחלק מהארצות האנדיות). הפונמה המקורית שרדה גם באזורים מבודדים (למשל בצ'ילואה, צ'ילה) ובאזורים מסוימים בצפון ספרד (בהם לא דוברים שפות נוספות). בפיליפינים מבטאים אך ורק כ-"ʎ".
במילים שמקורן בקטלאנית נשמרת ההגייה המקורית (ʎ) - לרוב בסוף מילה או הברה - אך רוב דוברי הספרדית (עקב תופעת ה"ייסמו") מתקשים לבטא אותה - ומבטאים "ל" (l).
Mm
נהגה כהגיית מ"ם
נהגה כהגיית מ"ם
Nn
נהגה כהגיית מ"ם לפני האות V
נהגה כהגיית נו"ן בכל מקום אחר
נהגה כהגיית מ"ם לפני האות V
נהגה כהגיית נו"ן בכל מקום אחר
נהגה כהגיית כ"ף דגושה. תמיד מופיע עם u, שאינה נהגית
נהגה כהגיית כ"ף דגושה. תמיד מופיע עם u, שאינה נהגית
Rr
נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת בתחילת המילה או אחרי l, n. נהגה כרי"ש לשונית קצרה בכל מקום אחר
נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת (בניבים מסוימים בדרום אמריקה - ז') בתחילת המילה או אחרי l, n. נהגה כרי"ש לשונית קצרה בכל מקום אחר
RR/rr
נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
נהגה כהגיית כ"ף רפה באמריקה המרכזית
Ss
נהגה כהגיית סמ"ך
נהגה כהגיית סמ"ך
נהגה כזי"ן לפני עיצורים קוליים (b, d, g, l, m, n) בניבים מסוימים באמריקה הלטינית (בעיקר במקסיקו)
נהגה כהגיית ה"א בניבים מסוימים באמריקה להטינית ובאיים הקנריים בסיום המילה ולפני עיצור אחר
Tt
נהגה כהגיית ת"ו דגושה
נהגה כהגיית ת"ו דגושה
Uu
נהגה כהגיית ו"ו עיצורית לפני תנועה אחרת
נהגה כהגיית ו"ו עיצורית לפני תנועה אחרת
Vv
נהגה כהגיית בי"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר n
נהגה כהגיית בי"ת רפה בכל מקום אחר
נהגה כהגיית בי"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר n
נהגה כהגיית בי"ת רפה בכל מקום אחר (בניבים מסוימים גם לאחר n)
Ww
מופיע רק במילים שאולות אז נהגה כבשפת המקור
מופיע רק במילים שאולות אז נהגה כבשפת המקור
Xx
נהגה כ-קס בין שתי תנועות
לפני עיצור אחר נהגה כסמ"ך
נהגה כ-קס בין שתי תנועות
לפני עיצור אחר נהגה כסמ"ך ובניבים מסוימים כה"א (בדומה ל-s)
בניבים מסוימים (בעיקר במקסיקו) נהגה כ-קס גם לפני עיצור אחר
ובמילים השאולות משפות מקומיות במקסיקו נהגה כהגיית כ"ף רפה (למשל- México = מֶכִיקוֹ) או כהגיית סמ"ך
Yy
נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
נהגה כהגיית יו"ד עיצורית; בניבים מסוימים נהגה כ-ז' (zh), כ-ג' (j) או כשי"ן לפני תנועה אחר וכיו"ד עיצורית בסוף המילה.
אותיות המייצגות תנועות עשויות להופיע בליווי סימנים דיאקריטיים: Áá, Éé, Íí, Óó, Úú על מנת להצביע על הטעם במילה במקרים שמיקום הטעם חורג מהחוקים הרגילים של השפה. יש כאלה שחריגות כאלה הן נפוצות ביותר.
בספרדית נעשה שימוש בסימן שאלה הפוך (¿), בראש משפטי שאלה, וסימן קריאה הפוך (¡), בראש משפטי קריאה.
הפעלים הרגילים בספרדית נוטים לפי 3 נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-ar, ב-er וב-ir.
Amar - לאהוב, פועל רגיל ar
הווה
עבר פשוט
עבר פרטוריטי
עתיד
תנאי
גוף ראשון יחיד (Yo)
amo
amaba
amé
amaré
amaría
גוף שני יחיד (Tú)
amas
amabas
amaste
amarás
amarías
גוף שלישי יחיד (El
Ella)
ama
amaba
amó
amará
amaría
גוף ראשון רבים (Nosotros)
amamos
amábamos
amamos
amaremos
amaríamos
גוף שני רבים (Vosotros)
amáis
amabais
amasteis
amaréis
amaríais
גוף שלישי רבים (Ellos
Ellas)
aman
amaban
amaron
amarán
amarían
Comer - לאכול, פועל רגיל er
הווה
עבר פשוט
עבר פרטוריטי
עתיד
תנאי
גוף ראשון יחיד (Yo)
como
comía
comí
comeré
comería
גוף שני יחיד (Tú)
comes
comías
comiste
comerás
comerías
גוף שלישי יחיד (El
Ella)
come
comía
comió
comerá
comería
גוף ראשון רבים (Nosotros)
comemos
comíamos
comimos
comeremos
comeríamos
גוף שני רבים (Vosotros)
coméis
comíais
comisteis
comeréis
comeríais
גוף שלישי רבים (Ellos
Ellas)
comen
comían
comieron
comerán
comerían
Vivir - לחיות, פועל רגיל ir
הווה
עבר פשוט
עבר פרטוריטי
עתיד
תנאי
גוף ראשון יחיד (Yo)
vivo
vivía
viví
viviré
viviría
גוף שני יחיד (Tú)
vives
vivías
viviste
vivirás
vivirías
גוף שלישי יחיד (El
Ella)
vive
vivía
vivió
vivirá
viviría
גוף ראשון רבים (Nosotros)
vivimos
vivíamos
vivimos
viviremos
viviríamos
גוף שני רבים (Vosotros)
vivís
vivíais
vivisteis
viviréis
viviríais
גוף שלישי רבים (Ellos
Ellas)
viven
vivían
vivieron
vivirán
vivirían
העבר הפרטוריטי מציין פעולה שהתרחשה והסתיימה בעבר, בעוד שהעבר הפשוט מציין פעולה בעבר שלא ידוע מתי החלה או מתי נגמרה, ואילו העבר הנוצר באמצעות פרפקט ההווה מציין פעולה שהתרחשה בעבר ויש לה השפעה על ההווה.
התנאי מציין את תנאי ההווה שהוא תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי העבר הנוצר באמצעות פרפקט התנאי המציין תנאי שלא התממש והוא בטל או תנאי העתיד הממשי.
הבינוני
דוברי הספרדית בעולם.
בינוני ההווה
צורת בינוני ההווה הינה סוג של שם תואר הנגזר מפועל וכתואר הוא נוטה לפי נטיות התארים והוא עשוי לשמש את הזמנים המתמשכים בעזרת נטיות פועל העזר Estar.
בינוני ההווה נוצר בדרך הבאה:
עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ando.
עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~iendo.
עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~iendo.
בינוני העבר
צורת בינוני העבר הינה סוג של שם תואר הנגזר מפועל והוא נוטה לפי נטיית התארים, אך הוא עשוי לשמש גם את הקול הסביל יחד עם נטיות הפועל Ser או את זמני הפרפקט יחד עם נטיות הפועל Haber
בינוני העבר נוצר בדרך הבאה:
עבור פעלים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ado.
עבור פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~ido.
עבור פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~ido.
עבור פעלים אשר בסיסם מסתיים בתנועה, סיומת ה-er או ir מתחלפות ב-ído.
זמני הפרפקט
זמני הפרפקט מופקים באמצעות פועל השייכות וצורת הבינוני.
פרפקט ההווה, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה בעבר ויש לה השפעה על ההווה.
פרפקט העבר, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר ויש בין שתיהן קשר, כמין פלאשבק.
פרפקט העבר הפרטוריטרי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר הפרטוריטרי וצורת הבינוני ומציין את אותה המשמעות של פרפקט העבר רק שכאן ידוע זמן תחילת הפעולה וסיומה.
פרפקט העתיד, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעתיד וצורת הבינוני ומציין פעולה שתתרחש לפני פעולה אחרת בעתיד ויש בין שתיהן קשר.
פרפקט התנאי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בזמן תנאי וצורת הבינוני ומציין תנאי שלא התרחש והוא בטל.
Haber - פועל שייכות
הווה
עבר פשוט
עבר פרטוריטי
עתיד
תנאי
גוף ראשון יחיד (Yo)
he
había
hube
habré
habría
גוף שני יחיד (Tú)
has
habías
hubiste
habrás
habrías
גוף שלישי יחיד (El
Ella)
ha
había
hubo
habrá
habría
גוף ראשון רבים (Nosotros)
hemos
habíamos
hubimos
habremos
habríamos
גוף שני רבים (Vosotros)
habéis
habíais
hubisteis
habréis
habríais
גוף שלישי רבים (Ellos
Ellas)
han
habían
hubieron
habrán
habrían
הזמנים המתמשכים
הזמנים המתמשכים נוצרים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר Estar בזמנים השונים ושם הפעולה והם מוסיפים לזמנים ממד מתמשך.
Estar - להיות
הווה
עבר פשוט
עבר פרטוריטי
עתיד
תנאי
גוף ראשון יחיד (Yo)
estoy
estaba
estuve
estaré
estaría
גוף שני יחיד (Tú)
estás
estabas
estuviste
estarás
estarías
גוף שלישי יחיד (El
Ella)
está
estaba
estuvo
estará
estaría
גוף ראשון רבים (Nosotros)
estamos
estábamos
estuvimos
estaremos
estaríamos
גוף שני רבים (Vosotros)
estáis
estabais
estuvisteis
estaréis
estaríais
גוף שלישי רבים (Ellos
Ellas)
están
estaban
estuvieron
estarán
estarían
הפועל Estar מבטא גם מקום ומצב, אם הם זמניים או אם הם קבועים, לתאר מצב רגעי של אדם ולהפיק את הזמנים המתמשכים.
הסביל
הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בנטיות הפועל ser בזמנים השונים וצורת הבינוני.
Ser - להיות
הווה
עבר פשוט
עבר פרטוריטי
עתיד
תנאי
גוף ראשון יחיד (Yo)
soy
era
fui
seré
sería
גוף שני יחיד (Tú)
eres
eras
fuiste
serás
serías
גוף שלישי יחיד (El
Ella)
es
era
fue
será
sería
גוף ראשון רבים (Nosotros)
somos
éramos
fuimos
seremos
seríamos
גוף שני רבים (Vosotros)
sois
erais
fuisteis
seréis
seríais
גוף שלישי רבים (Ellos
Ellas)
son
eran
fueron
serán
serían
נטיות שמות העצם
שמות העצם בספרדית הם בעלי מגדר, זכר או נקבה. בדרך כלל, שם עצם המסתיים בצליל O הוא זכר, ושם עצם המסתיים בצליל A הוא נקבה. גם הסיומות ión ו-ad אופייניות לשמות עצם בנקבה.
בצורת הרבים בשמות העצם בספרדית אין הבחנה בין זכר לנקבה. צורת הרבים נוצרת בדרכים הבאות:
שם עצם המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
שם עצם המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
שם עצם המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.
שמות העצם עשויים להיות מיודעים באופן מסוים או באופן בלתי מסוים.
תוויות היידוע בספרדית
זכר יחיד
נקבה יחיד
זכר רבים
נקבה רבים
יידוע בלתי מסוים
un
una
unos
unas
יידוע מסוים
el
la
los
las
לאחר מילת היחס a מתלכד יידוע הזכר הבלתי מסוים עם מילת היחס לכדי al.
לאחר מילת היחס de מתלכד יידוע הזכר הבלתי מסוים עם מילת היחס לכדי del.
קיימת מילת יידוע נייטרלי, לא מסוים ולא בלתי מסוים, Lo המיידעת שם מופשט או איכות, ואשר לא נוטה לפי כמות ומגדר.
תוויות היידוע ההצגתי בספרדית
זכר יחיד
נקבה יחיד
זכר רבים
נקבה רבים
העצם קרוב לדובר
este
esta
estos
estas
העצם רחוק מהדובר אך קרוב למאזין
ese
esa
esos
esas
העצם רחוק מהדובר ומהמאזין
aquel
aquella
aquellos
aquellas
נטיות התארים
שמות התואר בספרדית מתאימים לשמות העצם במגדר ובכמות, והם מופיעים לאחר שם העצם אותו הם מתארים, פרט לתארים הלא מיודעים (לדוגמה: הרבה, כמה, כל וכדומה), אשר יופיעו לפני שם העצם.
מגדר התארים
תארים שבזכר מסתיימים ב-o בנקבה ה-o הופכת ל-a.
תארים שבזכר מסתיימים ב-e או ב-a צורתם בנקבה היא זהה.
תארים שבזכר מסתיימים בעיצור צורתם בנקבה היא זהה.
תארים שבזכר מסתיימים ב-n או r מקבלים בנקבה סיומת a.
יחיד ורבים בשמות התואר
שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.