Article on other languages:
- Soap
- صابون
- Jawuna
- Сапун
- Sabó
- Mýdlo
- Супăнь
- Sæbe
- Seife
- Sapo
- Jabón
- Seep
- Saippua
- Savon
- Xabón
- साबुन
- Szappan
- Sabun
- Sápa
- Sapone
- 石鹸
- zbabu
- 비누
- Sabûn
- Seef
- Muilas
- Sabun
- Zeep_(reiniging)
- Såpe
- Sabon
- ਸਾਬਣ
- Seef
- Mydła
- Sabonete
- T'arta
- Săpun
- Мыло
- Soap
- Mydlo
- Milo
- Sabun
- Tvål
- சவர்க்காரம்
- సబ్బు
- สบู่
- Sabun
- Мило
- Sovun
- Saon
- Xà_phòng
- זייף
- 肥皂
 |
del.icio.us |
 |
Digg |
 |
Furl |
 |
|
 |
Rojo |
| Add to OnlyWire |
סבון הוא תערובת דטרגנטים פעילת שטח המיועדת לניקוי הגוף, לכביסה או לניקיון כללי. בדרך כלל סבון נמכר בצורה מוצקה של פיסות מרובעות או מעוגלות.
סבונים רבים מיוצרים מתערובת של מלחים נתרניים או אשלגניים של חומצות שומן, הנוצרים בתגובה של חומצות אלו עם בסיסים (כנתרן הידרוקסידי, למשל) בטמפרטורה של 80-100°C. חומצות השומן עוברות הידרוליזה ומתקבל גליצרול וסבון גולמי. באופן מסורתי, הבסיס שבו השתמשו בתהליך ייצור הסבון היה אשלג (אשלגן פחמתי) שהופק מאפר צמחים.
תוכן עניינים |
היסטוריה
עד לפני מאתיים שנה הייתה תעשיית הסבון ביתית בעיקרה, והיה צורך לאסוף כמויות ניכרות של אפר כדי להפיק את הסבון. ב-1790 גילה הצרפתי ניקולה לבלאן שיטה לייצר סודה קאוסטית ממלח בישול רגיל וגרם בכך למהפכה בתעשיית הסבון. מאז נתאפשר לרכז את תעשיית הסבון ולייעלה וכך להוריד את מחיר המוצר.
כבר בימי קדם ידעו שכאשר מבשלים שומן בתמיסה של מים ואפר, מתקבלת דייסה סמיכה, המסוגלת לסלק כתמים (ה"בורית" שבמקרא). העדויות הקדומות ביותר לסבון הן מבבל, משנת 2800 לפנה"ס. סבורים כי הפיניקים הם שהפיצו טכניקה זו באירופה במאה השישית לפנה"ס. לפני כאלף שנים היו בדרום אירופה כמה מרכזים חשובים לתעשיית סבון ובהם העיר סאבונה שבאיטליה. דומה שהשם סבון, שמקורו צרפתי, גזור משמה של עיר זו.
אופן פעולת הסבון
הסבון, ככל הדטרגנטים, פועל כך: החלק ההידרופובי ("שונא-מים") של מולקולת הסבון הוא החומצה השומנית שנקשרת לשומן שהוא הליכלוך. החלק ההידרופילי ("אוהב-מים") של מולקולת הסבון נמס במים. כך נוצרות מיצלות – גושי שומן עטופים במולקולות סבון כאשר הקצה ההידרופילי פונה כלפי חוץ וממיס את הגוש במים. כך בעזרת הסבון מתמוסס ונשטף חלק שומני במים.
ייצור סבון מודרני
בבית החרושת מכינים תמיסה של מים וסודה קאוסטית, ומוסיפים את השמנים או את השומנים. מבשלים את התערובת זמן ממושך, עד שהחומצות והשומנים מתרכבות עם הבסיס ויוצרות תמיסת סבון. אחר כך מוסיפים תמיסה רוויה של מלח בישול, והסבון צף ועולה. מסלקים את מוצרי הלוואי (כגון: גליצרין) ומייבשים את הסבון הגולמי. חומר זה עובר תהליכים נוספים של עידון, ניקוי ותוספות של ריח וצבע, בהתאם למטרה הסופית שלה נועד. לבסוף מעבירים את החומר דרך מכונה הדומה למטחנת בשר גדולה, וממנה יוצא מוט ארוך מאוד של סבון הנחתך ונכבש לפיסות שוות בגודלן ובצורתן. כל התהליך, מתחילתו ועד סופו, נעשה במכונות אוטומטיות.
בימינו, משמש לעתים הסבון לייצור מי סבון, שבעזרתם ניתן להפריח בועות סבון בשלל צבעים.
בית החרושת הראשון לייצור סבון בארץ ישראל היה חדיד בבן שמן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: סבון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סבון |
- סיגלית אורפייג, כל מה שרציתם לדעת על הסבון, גליליאו צעיר - אתר ynet מדע וטבע
- איך להכין סבון תוצרת בית
- יצירת סבון, מפורום אמנות שימושית בתפוז אנשים
