סאו פאולו

Poll without page-refresh

Article on other languages:

	del.icio.us
	Digg
	Furl
	Reddit
	Rojo
	Add to OnlyWire

יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

הדף "סאו פאולו" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סאו פאולו (פירושונים).

סאו פאולו
São Paulo

סמל העיר

דגל העיר

גשר אוקטביו פריאס דה אוליווירה מעל נהר פינהיירוס

מדינה/ישות

סאו פאולו, ברזיל

ראש העיר

ז'ילברטו קאסב

שטח

1,522.99 קילומטרים רבועים

גובה מעל פני הים

760 מטרים

תאריך ייסוד

25 בינואר 1554

אוכלוסייה
- עירונית
- מטרופולין
- צפיפות

10,990,000 (נכון ל-2008)
22,140,506 (נכון ל-2008)
7,233/קמ"ר (נכון ל-2008)

קואורדינטות

23°33′01″S 46°38′02″W

אזור זמן

UTC -3

http://www.prefeitura.sp.gov.br

סאו פאולו (בפורטוגזית: São Paulo) היא העיר הגדולה בברזיל והשנייה באוכלוסייתה בעולם עם למעלה מ-10 מיליון תושבים. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית. בנוסף, מתקיימת בה פעילות תרבותית ענפה. העיר הוקמה על רמה ונהנית מאוויר קריר ופחות לח יחסית לערי החוף. בסאו פאולו מצויים כמה מהרחובות הרחבים ביותר בעולם. בסאו פאולו ענף מסעדנות מפותח, השואב משלל מטבחי תבל, הודות לגלי הגירה גדולים מכל העולם שנקלטו ונטמעו באוכלוסייתה, החל מאמצע המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. לפני כן הייתה אוכלוסיית העיר מורכבת בעיקר מצאצאיהם של פורטוגזים, אפריקאים, אינדיאנים ובני מוצא מעורב (ראו ברזיל הקולוניאלית, האימפריה הפורטוגזית). המהגרים שנוספו אליהם באו מאירופה (קבוצות בולטות - איטלקים, פורטוגזים, גרמנים, ספרדים ופולנים), מיפן, מהמזרח התיכון (ברובם הגדול נוצרים סורים ולבנוניים), מסין, מקוריאה ומעוד מדינות רבות.

תצלום אווירי של שדרות פאוליסטה, אחד ממרכזי העסקים החשובים בעיר סאו פאולו.

מבין קהילות אלה, הגדולה ביותר היא זו של צאצאי המהגרים האיטלקיים (לכ-60% מתושבי העיר מוצא איטלקי כלשהו), ומספרם גדול יותר ממספר התושבים בכל עיר באיטליה (לשם השוואה - ברומא חיים 2.5 מיליון תושבים). העיר מדורגת כשנייה בעולם בצריכת פיצה. כמו כן, בסאו פאולו האוכלוסייה היפנית הגדולה ביותר מחוץ ליפן (ראו ברזילאים יפניים). בעיר שוכנת הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת בברזיל (כ-100,000) (ראו יהדות ברזיל). גלי הגירה אלה תרמו להפיכתה של סאו פאולו לעיר המשגשגת בברזיל, והמגוון האתני בה הוא מן הגדולים בעולם. חיי הלילה בסאו פאולו הם מן הערים בעולם ולא מעט הרכבי רוק ברזילאי לסוגיו השונים התחילו את דרכם בעיר. בין מתחמי העסקים החשובים בעיר - שדרות פאוליסטה ואזור איטאים ביבי. הבורסה לניירות ערך של סאו פאולו היא השניה בגודלה באמריקות ומדורגת שלישית בגודלה בעולם‏‏^[1]. מערכת התחבורה הציבורית בעיר כוללת, בנוסף לציי האוטובוסים, גם את הרכבת התחתית של סאו פאולו.

בעיר שוכנת אוניברסיטת סאו פאולו (USP), הנחשבת למוסד האקדמי המחקרי הטוב בברזיל. ב-2007 היא מוקמה במקום ה-94 בטבלת פריון מחקרי השוואתי בין האוניברסיטאות המובילות בעולם‏‏‏‏‏‏^[2]. מכון בוטאנאן, הממוקם בסמוך לאוניברסיטה זו, הוא אחד המרכזים החשובים בעולם לחקר ארס נחשים. קבוצות הכדורגל המובילות של העיר, קורינטיאנס, סאו פאולו ופאלמיירס, הן מן המועדונים הגדולים והאהודים בברזיל.

סאו פאולו ידועה גם במזג האוויר ההפכפך השורר בה, בצי המסוקים הגדול הטס בשמיה, הגדול בעולם, לפני ניו יורק וטוקיו‏‏^[3], בארכיטקטורה המרהיבה של מבניה ובהצטופפות הרבה של גורדי שחקים בשטח השיפוט העירוני, וגם מעבר לו. סאו פאולו מסווגת כעיר עולם מסוג "בטא".

היסטוריה

שדרות פאוליסטה בשנת 1902

היכל שירותי הדואר. תמונה מ-20 באוקטובר 1922

העיירה "סאו פאולו דוס קמפוס דה פירטינינגה" הוקמה ב-25 בינואר 1554, בידי המיסיונרים הישועיים מנואל דה נוברגה וז'וזה דה אנשייטה. יחד עם אנשיהם, הם יסדו מיסיון בשם "קולז'יו דה סאו פאולו דה פירטינינגה", במטרה להמיר את דתם של אינדיאנים משבט טופי-גוואראני לנצרות הקתולית. בהיותו ממוקם מעט מעבר לצוקי שרשרת הרי חוף הים, ממנו נשקפת עיר הנמל סנטוס, ובקרבה לנהר הטיאטה, הפך ישוב חדש זה לתחנת מעבר טבעית בין החוף הדרום-מזרחי לרמה פוריה ורחבת היקף בפנים היבשת, אשר לימים נכללה בתחום השיפוט של מדינת סאו פאולו.

מסאו פאולו יצאו משלחות הבָ‏נדֶ‏ירָ‏נטֶ‏ס, אשר חדרו לפנים הארץ בחיפוש אחר אינדיאנים, זהב ויהלומים. גילוי עפרות זהב באזור מינאס ז'ראיס, מיקדה את תשומת הלב של קברניטי האימפריה באזור. סאו פאולו הפכה באופן רשמי לעיר בשנת 1711. בשלהי המאה ה-18, כאשר התדלדלו מקורות זהב אלה, החל תור הסוכר בסאו פאולו ובחוות בפנים הפרובינציה. תפקידה של העיר סאו פאולו היה לנקז את תוצרת חוות הסוכר וטחנות הסוכר לנמל בסנטוס.

במאה ה-19, פרחה ושגשגה כלכלתה, בעיקר בזכות יצוא של קפה, אשר יוצא לחו"ל דרך נמל סנטוס. עם ביטול העבדות בברזיל ב-1888, קלטה סאו פאולו גלי הגירה מאיטליה, מפורטוגל, מספרד, מגרמניה ומעוד מדינות באירופה, אשר הגיעו, בין היתר, כדי לעבוד ביבולי הקפה אדירי המימדים ברחבי מדינת סאו פאולו. בתחילת המאה ה-20, דעך תור הקפה, בין השאר, בגלל ירידה חדה במחירי הקפה בעולם.

מעתה, החלו יזמים מקומיים להשקיע בפיתוח תעשייתה של סאו פאולו. בכך, משכה העיר מהגרים נוספים במספרים גדולים, ברובם מאיטליה. נוסף לאירופים, הגיעו בראשית המאה ה-20, במספרים גדולים, מהגרים יפניים ומהגרים סורים ולבנונים, נוצרים ברובם. בנוסף, באו גם יהודים משתי מדינות אלה ומשאר שטחי האימפריה העות'מנית לשעבר. במהלך המאה ה-20, משכה כלכלתה המשגשגת של העיר גם גלי הגירה פנימית מהאזורים העניים ביותר בברזיל, דוגמת צפון-מזרח ברזיל.

עמק אניאנגבאו (Vale do Anhangabaú) בשנת 1920

עם זאת, נאלצה סאו פאולו להתחרות בערים אחרות בברזיל, אשר הציעו, לעיתים מזומנות, הטבות מיסים עבור חברות שבחרו למקם בתחומן את מתקני הייצור שלהן. אט אט השתנה פרופיל הפעילות הכלכלית בעיר. לקראת סוף המאה ה-20, מכלכלה תעשייתית מיסודה, הפכה כלכלת העיר למוכוונת שירותים. העיר היא מקום מושבן של חברות בנקאות מקומיות ובינלאומיות רבות, משרדי עורכי דין, חברות רב-לאומיות ומטות שירות ללקוח.

על אף קשייה הרבים, סאו פאולו עודנה מוקד העסקים של דרום אמריקה. בתחילה נבעה פריחתה מתעשית הקפה. מאוחר יותר שגשגה התעשיה הממוכנת ובראשית המאה ה-21 התפתחה כלכלתה גם במגזר השירותים. השוק הגדול של האזור המטרופוליני של סאו פאולו (המונה קרוב ל-20 מיליון תושבים) מהווה מוקד משיכה עבור חברות רב-לאומיות. הודות לאירועים כמו יריד הביאנלה הבינלאומי לאמנות של סאו פאולו והמוניטין המצטבר של העיר כמארחת של קונצרטי מוזיקה מהשורה הראשונה, הפכה העיר גם למרכז תרבותי. צמיחה כלכלית ויצואן של סחורות הגבירו את התעסוקה והעלו את המשכורות.

מרכז העיר ההיסטורי הפיק תועלת מחזרת מושב העיריה אליו ומהקמתן של אוניברסיטאות פרטיות בתחומיו, על אף עזיבתם הנמשכת של עסקים, לטובת הרובעים הפורחים החדשים כמו איטאים (Itaim) ובריני (Berrini). סאו פאולו גם טוענת לבכורה כמוקד משיכה למבקרים (בעיקרם, אך לא עוד באופן בלעדי, בביקורי עסקים) רבים יותר מאשר ריו דה ז'ניירו, עדות ליריבות העזה בין שני מטרופולינים ברזילאים אלה.

דמוגרפיה

מהגרים איטלקים במפעל בסאו פאולו

סאו פאולו היא בעלת המגוון האתני הרב ביותר בברזיל. עם קץ הסחר בעבדים אפריקאים (1850), פנתה מדינת סאו פאולו לפתור את בעיית המחסור בכח-אדם בשדות הקפה על ידי הבאתם של מהגרים. חלוץ מיזם חדש זה היה הסנטור ניקולאו ורגיירו, אשר הביא לברזיל גרמנים, שוויצרים ופורטוגזים, על מנת שיעבדו באדמותיו שלו‏‏^[4].

עם ביטול העבדות בברזיל (1888), קלטה סאו פאולו מהגרים במספרים גדולים, רובם מאיטליה. ב-1897, איטלקים היוו יותר ממחצית מאוכלוסיית סאו פאולו. פורטוגזים, ספרדים, גרמנים, יפנים, יהודים (ברובם מאירופה, אך בנוסף באו גם יהודים רבים מתחומי האימפריה העות'מנית לשעבר), סורים ולבנונים נוצריים, אף הם הגיעו במספרים משמעותיים. בשנים 1908-1950, הגיעו מהגרים רבים מיפן‏‏^[5]. בשנות השישים של המאה העשרים, החלו להגיע מהגרים סיניים וקוריאניים. באמצע המאה העשרים, החלה גם הגירה פנימית גדולה לסאו פאולו מהחלקים העניים של צפון-מזרח ברזיל. כיום, ישנה גם קהילה ההולכת וגדלה של מהגרים מבוליביה.

בדומה לשאר חלקי ברזיל, בני אדם מקבוצות אתניות שונות מתערבבים אלה עם אלה ויוצרים חברה רב-אתנית. כיום, סאו פאולו היא ביתם לברזילאים שמוצאם מכ-100 קבוצות אתניות שונות‏‏^[6].

כלכלה

מסך שערי המניות באולם המסחר בבורסת סאו פאולו

סאו פאולו ממוקמת במקום ה-19 בין הערים העשירות בתבל וצפויה בשנת 2020 להיות במקום ה-13 ‏‏^[7]. עפ"י נתונים מטעם IBGE, בשנת 2005 עמד התוצר המקומי הגולמי של העיר על סך 156,280,780,941.00 דולרים, סכום השקול בקירוב ל-2.26% מהתמ"ג של ברזיל ול-36% מסך ייצור הסחורות והשרותים של מדינת סאו פאולו כולה‏‏^[8]. העיר היא אחד המרכזים הפיננסיים הגדולים בברזיל ובעולם, וכלכלתה עוברת תמורות משמעותיות. מכלכלה שהייתה בעברה בעלת אופי תעשייתי מובהק, הופכת כלכלת סאו פאולו, במידה גוברת, למבוססת המגזר השלישי, המתמקד ביצירת שירותים ועסקים עבור משק המדינה. אנליסטים רבים מצביעים על סאו פאולו כעיר גלובלית חשובה, אף כי יש המסתייגים מקביעה זו, לאור בעיות רציניות של הדרה חברתית ובידול מרחבי בעיר‏‏^[9]. על אף היותה המרכז הפיננסי החשוב במדינה, ניכרים במידה רבה בכלכלת סאו פאולו מרכיבים של כלכלה בלתי פורמלית.

הרובע הפיננסי איטאים ביבי

סאו פאולו היא מרכז העסקים החשוב באזור הסחר החופשי מרקוסור. העיר נודעת בעולם כעיר תיירות עסקים, המארחת ארועים בינלאומיים גדולים וחשובים, בתחומים כמו תרבות, כלכלה, מדע, טכנולוגיה, ספורט או אופנה. תשתית השירותים בסאו פאולו איכותית ויעילה מאוד. העיר מארחת ועידות ותערוכות גדולות. נערכים בה יותר מ-200 ארועים ביום בשטח של יותר מ-250 אלף מ"ר. בנוסף, זמינים גם מרחבים המתאימים לעריכת ארועים בתוככי בתי מלון, בשטח של 70 אלף מ"ר נוספים. אם לוקחים בחשבון גם שטחים במועדוני לילה, במתחמי תרבות, עסקים ושטחים אלטרנטיוויים אחרים, אזי מתגאה העיר בקרוב ל-430 אלף מ"ר הזמינים לעריכת ארועים מכל סוג.

אטרקציות התיירות הראויות לציון בעיר הן בתחומי הגסטרונומיה והתרבות. בעיר יותר מ-12,000 מסעדות, המציעות מבין 40 מטבחים שונים מהעולם, והן 280 בתי קולנוע, 71 מוזיאונים, 39 מרכזי תרבות וכ-70 קניונים. חיי הלילה בעיר הם מן הערים בעולם ‏‏^[10].

בנייני משרדים לאורך נהר פיניירוס

לו הייתה העיר סאו פאולו מדינה, הייתה כלכלתה מדורגת במקום 47 בעולם, גדולה יותר מאלו של מצרים וכווית, בגודל דומה לאלו של הונגריה או ניו זילנד וכ-85% מזו של מדינת ישראל. כלכלת העיר סאו פאולו גדולה מאלו של 22 ממדינות ארצות הברית‏‏^[11]. כ-30,000 מיליונרים חיים בסאו פאולו, 6% מסך המיליונרים בברזיל. בשנת 2005 גבתה העיר 90 מיליארד ריאלים במיסים ותקציב ההוצאות בעיר עמד על 15 מיליארד ריאלים; נתונים אלה מראים כי סאו פאולו תורמת לפיזור ההון. בעיר 1500 סניפי בנק. מבין החברות הבינלאומיות המנהלות עסקים בברזיל, 63% קבעו את משרדיהם הראשיים בסאו פאולו. על פי חברת הלקוחות הסמוים "Mystery Shopping International", רחוב אוסקר פריירה (Oscar Freire) הוא אחד מ-8 הרחובות המפוארים בעולם ‏‏^[12]. בורסת סאו פאולו (BM&F Bovespa) היא בורסת המניות ואיגרות החוב הגדולה באמריקה הלטינית והשלישית בגודלה בעולם, בה 3.5 מיליארד דולרים מחליפים ידיים מדי יום‏‏^[13].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: העיר סאו פאולו

ערים תאומות

רובע פאקאמבו (Pacáembu) שבסאו פאולו. אחד המאפיינים הבולטים של דפוס הבנייה בעיר סאו פאולו - הקונטרסט החד בין אזורים של בנייה מסיבית לגובה לבין בנייה נמוכת קומה.