נובה סקוטיה

Article on other languages:

• Nova_Scotia
• Nova_Scotia
• Nīwe_Scotland
• نوفا_سكوشيا
• Yeni_Şotlandiya
• Нова_Скотия
• Skos_Nevez
• Nova_Scotia
• Nova_Escòcia
• Nové_Skotsko
• Nova_Scotia
• Nova_Scotia
• Nova_Scotia
• Νέα_Σκωτία
• Nov-Skotio
• Nueva_Escocia
• Nova_Scotia
• Eskozia_Berria
• نوا_اسکوشیا
• Nova_Scotia
• Nouvelle-Écosse
• Nij_Skotlân
• Albain_Nua
• Alba_Nuadh
• Nova_Escocia
• Nalbin_Noa
• Új-Skócia
• Nova_Scotia
• Nova_Skotia
• Nýja-Skotland
• Nuova_Scozia
• ノバスコシア州
• ახალი_შოტლანდია
• 노바스코샤_주
• Alban_Nowydh
• Nova_Scotia
• Neuva_Scossia
• Naujoji_Škotija
• Нова_Шкотска
• Нова_Скотиа
• Nova_Scotia
• Nova_Scotia
• Nova_Scotia
• Nova_Scotia
• Nei-Schottland
• Nowa_Szkocja
• Neuva_Scòssia
• Nova_Escócia
• Nova_Scoţia
• Новая_Шотландия
• Nova_Scotia
• Nové_Škótsko
• Нова_Шкотска
• Nova_Scotia
• நோவா_ஸ்கோசியா
• Yeni_İskoçya
• Нова_Шотландія
• Nova_Scotia
• Nova_Scotia
• 新斯科舍

	del.icio.us
	Digg
	Furl
	Reddit
	Rojo
	Add to OnlyWire

נובה סקוטיה
Nova Scotia
la Nouvelle-Écosse

(בפירוט) (בפירוט)
מוטו: Munit Haec et Altera Vincit (האחד מביס האחר כובש)
פרובינציות נוספות של קנדה
עיר בירה	האליפקס
העיר הגדולה ביותר	האליפקס
משנה למושל	מיירה א. פרימן
ראש ממשלה	ג'ון האם (המפלגה הפרוגרסיבית קונסרבטיבית של נובה סקוטיה)
שטח	55,284 קמ"ר (12 בגודלה)
- שטחי יבשה	53,338 קמ"ר
- שטחי מים	1,946 קמ"ר (3.5%)
אוכלוסייה (2004)
- אוכלוסין	938,134 (שביעית באוכלוסייתה)
- צפיפות אוכלוסין	17.67 נפשות לקמ"ר (שנייה בצפיפותה)
כניסה לקונפדרציה
- תאריך	1 ביולי 1867
- סדר	ראשונה
אזור זמן	UTC-4
ייצוג בבית הנבחרים של קנדה
- מושבים בבית הנבחרים	11
- מושבים בסנאט	10
קיצורים
- דואר	NS
- ISO	CA-NS
קידומת דואר	B
אתר אינטרנט	www.gov.ns.ca

נובה סקוטיה ( (באנגלית: Nova Scotia, הגייה: נובה סקושה, בצרפתית: la Nouvelle-Écosse, בגאלית סקוטית: Alba Nuadh) היא פרובינציה של קנדה לחוף האוקיינוס האטלנטי. שטחה 55,500 קמ"ר, מתגוררים בה 940,000 תושבים, ובירתה היא האליפקס. פירוש השם בלטינית: "סקוטלנד החדשה".

היסטוריה

כבר לפני כ-11,000 שנים התגוררו על חצי האי אינדיאנים משבט פלאו. החל משנת 4000 לפני הספירה ועד לפני כ-1000 שנים התגוררו באזור אינדיאנים משבט מיקמאק.

החוקר ג'ון קאבוט ביקר בכף ברטון בשנת 1497, אך ההתיישבות האירופית הראשונה בנובה סקוטיה הייתה ההתיישבות הצרפתית באקדיה, שנוסדה עלי ידי פייר דוגה בשנת 1605 ונקראה פורט רויאל - עיר זו הייתה הבירה הראשונה של המושבה, ומראשוני היישובים בקנדה.

בשנת 1620 נשלחה קבוצה של סקוטים על ידי המלך צ'ארלס הראשון להקים את המושבה של "סקוטלנד החדשה" - "נובה סקוטיה", אולם לאחר שאנגליה חתמה על הסכם שלום עם צרפת, והטריטוריה נמסרה לשליטת הצרפתים, נאלצו הסקוטים לנטוש את משימתם טרם הקמת המושבה.

הצרפתית הקימו את מצודת לואיבור באי איל-רויאל כדי להגן על הכניסה לקוויבק מכיוון הים. במהלך מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, בשנת 1758, כבשו הכוחות הבריטיים את המצודה.

אנשי הממשל הבריטי התנגדו לנוכחותם של האקאדים הקתולים דוברי הצרפתית, אשר מספרם עלה על מספר המתיישבים הבריטיים, ושסירבו להישבע אמונים לכתר הבריטי. בשנת 1755 החליט השלטון הבריטי לגרש את המתיישבים הצרפתיים - ורובם התיישבו בטריטוריית לואיזיאנה.

בשנת 1763 הפך האי קייפ ברטון לחלק מנובה סקוטיה, ובשנת 1769 נפרד האי סנט ג'ון מהפרובינציה (כיום זהו אי הנסיך אדוארד) והפך למושבה עצמאית. ב-1784 הפך החלק המערבי של המושבה למושבה נפרדת (כיום - פרובינציית ניו ברנזוויק. כף ברטון הפך למושבה עצמאית בשנת 1784 אולם ב-1820 אוחד מחדש עם נובה סקוטיה.

בשנת 1848 הפכה המושבה למושבה בעלת שלטון עצמאי, והייתה אחת הפרובינציות המקוריות שייצרו את הקונפדרציה של קנדה.

גאוגרפיה

נובה סקוטיה היא חצי אי המחוברת ליבשת צפון אמריקה במיצר יבשה שנקרא מיצר צ'יגנקטו. כף ברטון הוא אי גדול צפונית לחצי האי המהווה חלק מהפרובינציה. נובה סקוטיה היא אחת מהפרובינציות הקטנות ביותר בקנדה בשטחה, והיא גדולה רק מפרובינציית אי הנסיך אדוארד.

תמונת לוויין של נובה סקוטיה

מפה

ראו גם

• כף ברנטון
• סייבל
• מפרץ פאנדי - הפרשי הגאות והשפל הגדולים בעולם
• האספה המחוקקת של נובה סקוטיה

קישורים חיצוניים

• ממשלת נובה סקוטיה
• משרד התיירות של נובה סקוטיה - אתר רשמי

הפרובינציות והטריטוריות של קנדה
פרובינציות קנדה: אלברטה · קולומביה הבריטית · מניטובה · ניו ברנזוויק · ניופאונדלנד ולברדור · נובה סקוטיה · אונטריו · אי הנסיך אדוארד · קוויבק · ססקצ'ואן טריטוריות קנדה: יוקון · הטריטוריות הצפון מערביות · נונאווט

האימפריה הפורטוגזית
צפון אפריקה	אגוז (1506-1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • אואדאן (1487-אמצע המאה ה-16)
אפריקה שמדרום לסהרה:	אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888)
מערב אסיה:	בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מוסקט (1515-1650) • בנדר אבאס (1506-1615)
תת היבשת ההודית:	ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); Cananor (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה וגואה העתיקה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); קולאם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749)
מזרח אסיה:	איי באנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002)
צפון אמריקה:	ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?)
מרכז אמריקה ודרום אמריקה:	ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777)
מדיירה והאיים האזוריים	שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים.