כינור

Poll without page-refresh

Article on other languages:

	del.icio.us
	Digg
	Furl
	Reddit
	Rojo
	Add to OnlyWire

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
הסיבה שניתנה לכך היא: הערך כתוב עברית עילגת, מכיל מידע שגוי או מיותר וחסר בו מידע מהותי. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

קשת וכינור

מנעד הצלילים של הכינור

כינור הוא כלי קשת, הגבוה ביותר במשפחת כלי הקשת כיום.

היסטוריה של הכינור

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

כלי הנגינה ממשפחת כלי הקשת הם הוויולה, הצ'לו והקונטרבאס. הקשת, אשר בעזרתה מנגנים על הכינור ועשויה עץ נבוקו, הגדל רק בברזיל. היא באורך של כשבעים וחמישה ס"מ, ומתוחה עליה רצועה של שיער סוסה מן הקצה האחד לשני. לכינור ארבעה מיתרים המכוונים בקווינטות זכות; סול, רה, לה, מי (מהנמוך לגבוה).

נגן הכינור נקרא גם כנר.

היסטוריה

הכינור הינו כלי הנגינה הראשון המוזכר בתנ"ך: וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. (בראשית ד, כא). יובל המוזכר בפסוק הנ"ל, הוא יובל בנו של למך בן מתושאל, שפירוש הפסוק אומר עליו כי "המציא את אמנות הנגינה". העובדה כי המציא את אמנות הנגינה, כאמור, באמצעות הכינור, היא בלתי מדויקת. ראשית, הכינור התנ"כי אינו נחשב ככלי קשת, אלא ככלי פריטה, ככל הנראה כיוון שהקשת לא הייתה קיימת בזמנו. בנוסף, הכינור המקראי הינו בעל תיבת תהודה ושתי זרועות, מחוברות על ידי עול, שממנו נמתחים המיתרים (שהותקנו באמצעות מעי כבשים) אל תיבת התהודה, תיאור אשר לא תואם את הכינור המודרני.

בנוסף, ברחבי ההיסטוריה נמצאו ציורים של אדם אשר מנגן בכינור. למשל, בקבר בני חסן במצרים, נמצא ציור של כנר; על מטבעות בר-כוכבא מוטבע כינור תלת-מיתרי, ועוד.

חלקי הכינור

כינור סטרדיוואריוס

החלקים העיקריים בכינור הם:

"נשמה" (Soundpost); תפקידה להוביל תנודות צליל מקדמת הכינור אל גבו.
"מקל הבס": מפזר צליל לכיוון בטן הכינור; שולחת צליל לאחורי הכינור ומחזקת את גוף כלי הנגינה. ממוקמת מתחת לקדמת הכינור.
צלעות הכינור: שעשויות בדרך-כלל מעץ אשוח או מייפל.
הגשר; גבוה ומעוקם. מעביר את הצליל לתיבת התהודה.
השחיף: עליו מתוחים המיתרים. על הצוואר מניחים את האצבעות המשנות את גובה הצליל.

טכניקת הנגינה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

כנרית

את הנגינה על הכינור נהוג ללמד על ידי חלוקה לפוזיציות. בפוזיציה הראשונה, המנעד מתחיל מן התו סול (כלומר, נמוך) לתו סי. האצבע הרביעית חופפת למיתר הפתוח הבא, קרי, אצבע רביעית במיתר רה היא לה. דבר זה מונע את החלפת גוון הצליל במעבר ממיתר למיתר. כמו כן ישנה טכניקה בשם "ויברטו" (בעברית: הרעדה), שנועדה לקשט את הצליל ולהוסיף לו נפח ועומק.

טכניקות רבות לנגינה בכינור: לגטו- חיבור מס צלילים בקשת אחת. ספיקטו- הקפצת הקשת. סטקטו- צליל חד וקצר. סוטייה- ספיקטו על המיתר . ריקושט- הקפצת הקשת בקצה . ז'טה- ריקושט על מיתר אחד. דטשה - צלילים מופרדים, אך שאינם קצירים וחדים כמו הסטקטו. סטקטו מעופף- בין סטטקאטו לספיקטו. טרמולו- נגינה של מספר צלילים לא מוגדר. מרטלה- סטקטו בחלק העליון.