יהדות

Article on other languages:

• Judaism
• Judaïsme
• Chudaísmo
• يهودية
• Judntum
• Іудаізм
• Юдаизъм
• ইহুদি_ধর্ম
• Yuzevegezh
• Judaizam
• Judaisme
• Judaismus
• Iddewiaeth
• Jødedom
• Judentum
• Ιουδαϊσμός
• Judismo
• Judaísmo
• Judaism
• Judaismo
• یهودیت
• Juutalaisuus
• Jødadómur
• Judaïsme
• Judâismo
• Ebraisim
• Joadendom
• Giúdachas
• Xudaísmo
• Yù-thai-kau
• यहूदी_धर्म
• Judaizam
• Jidayis
• Judaizmus
• Judaismo
• Agama_Yahudi
• Judaismo
• Gyðingdómur
• Religione_ebraica
• ユダヤ教
• იუდაიზმი
• Tudayt
• 유대교
• Cihûtî
• Yedhoweth
• Religio_Iudaica
• Joededom
• Boyúda
• Judaizmas
• Jūdaisms
• Agama_Yahudi
• Jodendom
• Jødedommen
• Jødedom
• Judaïsme
• Judaïsme
• Judaism
• Judaizm
• يهوديت
• Judaísmo
• Hudyu_iñiy
• Iudaism
• Иудаизм
• Judaism
• Judaizam
• Judaism
• Judovstvo
• Yuhuuda
• Judaizmi
• Јудаизам
• Judendom
• யூதம்
• ศาสนายูดาย
• Hudaismo
• Musevilik
• Yähüd_dine
• Юдаїзм
• یہودیت
• Yahudiylik
• Do_Thái_giáo
• אידישקייט
• 犹太教

	del.icio.us
	Digg
	Furl
	Reddit
	Rojo
	Add to OnlyWire

ערכים ביהדות
פורטל יהדות
מושגים ביהדות
עיקרי האמונה אלוהים • שלושה עשר עיקרים עשרת הדיברות • תורה • מצוות • משיח ספרי קודש תנ"ך • תורה • משנה • תלמוד • משנה תורה • שולחן ערוך זרמים ביהדות אורתודוקסים • קונסרבטיבים • רפורמים • רקונסטרוקטיבים • קראים אישים מרכזיים אבות האומה ואִמותיה • משה • דוד נביאים • עזרא • הלל • תנאים • ריב"ז ר' עקיבא • אמוראים • סבוראים • גאונים ראשונים • רמב"ם • יוסף קארו • אחרונים תפילות, חגים ומועדים תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית שמע ישראל • קריאת התורה • מוסף קידוש • ברכה • רשימת תפילות וברכות ראש השנה/יום תרועה • יום הכיפורים • סוכות פסח/חג המצות • שבועות • תשעה באב חיי הקהילה היהודית תפקידים: רב • דיין • חזן • גבאי • מוהל • שוחט • קברן מוסדות: בית כנסת • מקווה • חדר • ישיבה • כולל • בית מדרש אתרים ומבנים המשכן • בית המקדש • הר הבית הכותל המערבי • מערת המכפלה קבר רחל • קבר יוסף • קברי צדיקים ירושלים • חברון • טבריה • צפת ראו גם גיור • שומרונים • מינים העם היהודי • מיהו יהודי • אנטישמיות

לערכים, אישים, מושגים והמלצות, ראו פורטל היהדות.

יהדות היא מונח המתייחס לדת, לתרבות, ללאום ולקבוצה אתנית. המשתייכים אליה נקראים בשם יהודים.

כלאום, היהדות משמשת מוקד הזדהות לאומית לקבוצה של כמה מיליוני בני אדם ברחבי העולם. הזהות היהודית הלאומית, והזיקה רבת השנים לארץ ישראל עמדה במאה ה-20 כבסיס להקמת מדינת ישראל.

כדת היהדות היא העתיקה מבין שלוש הדתות המונותאיסטיות המערביות. זוהי הדת שממנה התפצלה הנצרות, והדת שהייתה המשפיעה ביותר על היווצרות דת האיסלאם. היהדות היא דת הלכה (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות, שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים: התורה שבכתב (התנ"ך) והתורה שבעל פה (כדוגמת המשנה, התלמוד, ובשלב מאוחר יותר היד החזקה לרמב"ם והשולחן ערוך).

כתרבות, היהדות כוללת כמה שפות ייחודיות, שבכל אחת מהן נוצרה ספרות ענפה, פילוסופיה יהודית מקיפה שלעתים הושפעה מחיבורים פילוסופיים כלליים ויצרה סינתזה ביניהם לבין היהדות, וכן מערכת של מנהגים ומוסכמות חברתיות שלהם שותפים גם יהודים חילונים שאינם מקיימים את ההלכה היהודית.

כקבוצה אתנית, אליה משתייכים הנקראים בשם יהודים, מונה היהדות כ-13 מיליון בני אדם, המפוזרים בארצות שונות בעולם, ובעיקר בישראל, בארצות הברית ובאירופה. בין החברים בקבוצה האתנית ניתן למצוא מאפיינים תרבותיים משותפים ותחושת סולידריות.

מקור השם

מקור השם יהדות הוא בשבט יהודה, שאליו מיוחסים רוב היהודים כיום (בנוסף לשבט לוי, שבט שמעון ושבט בנימין). המסורת היהודית, המתבססת על המסופר בתנ"ך, מדברת על שבטים נוספים "עשרת השבטים" שגלו לאשור באמצע האלף הראשון לפני הספירה, ומאז לא נודעו עקבותיהם. מקובל לכנות את היהודים "עם ישראל", על-פי השם המופיע בתנ"ך לכלל השבטים. בתנ"ך מיוחס השם ישראל ליעקב, אביהם של כל השבטים, ובכללם יהודה. מתעודות ארכאולוגיות (אסטלת ישראל) אפשר להסיק כי מדובר בשם קדום של עם שישב בארץ כנען^[1].

רוב היהודים רואים ביהדות דת ולאום כאחד. אמנם, רוב היהודים כיום אינם מקיימים את כל מצוות הדת היהודית, אולם הדעה הרווחת היא שאדם אינו יכול להיות יהודי ובה בעת לקיים פולחן של דת אחרת. ההלכה היהודית רואה כל מי שנולד לאם יהודייה כיהודי, ואינה מכירה באפשרות של המרת דת. יהודי שמקיים פולחן של דת אחרת נחשב מומר אבל עדיין נחשב כיהודי. בציבור היהודי החילוני, יהודי שהמיר את דתו נחשב כמי שיצא לגמרי מתוך היהדות, והשקפה זו באה לידי ביטוי בחוק השבות של מדינת ישראל. ההלכה היהודית מאפשרת ללא-יהודים להפוך ליהודים, בהליך שמכונה גיור, אולם הליך זה מסובך יחסית.

מאפיינים עיקריים

מגן דוד ומנורה שני סמלי היהדות משולבים זה בזה במצבת זיכרון לבית כנסת בגרמניה.

• ליהדות מספר ספרי קודש הנחשבים כבסיס לדת היהודית ולתרבותה:

1. התנ"ך - קובץ הכולל 24 ספרים שונים ומייצג בראשי תיבות את שלושת חלקיו: תורה, נביאים וכתובים. הוא כולל טקסטים רבים ושונים, הכתובים ברובם בעברית ומקצתם בארמית. התנ"ך מתאר את תולדות העולם מבריאתו, ומתמקד בתולדות עם ישראל. כמו כן הוא כולל קובצי חוקים ומצוות, דברי מוסר, פתגמים ועוד. התורה נחשבת לחלק המקודש ביותר בתנ"ך. על פי המסורת היהודית היא הוכתבה מפי האלוהים למשה. לפי עמדת מחקר ביקורת המקרא, חמשת חומשי התורה נכתבו על ידי בני אדם שונים בתקופות היסטוריות שונות. בתלמוד הבבלי^[2] מובאת ברייתא המפרטת את מחבריהם של הספרים, ובין השאר נאמר בו שמשה כתב את התורה, דעה המופיעה בעקביות בספרות חז"ל. ואולם, בגלל הקושי להניח שמשה כתב את שמונת הפסוקים האחרונים שבספר דברים, המתארים את מותו שלו, כבר בתלמוד הבבלי מצויה הדעה שיהושע בן נון השלים פסוקים אלה.

1. המשנה - קובץ של ההלכות, החוקים והמצוות המתבססות על פרשנות למקרא ועל המסורת היהודית של מהמאות ה-1 וה-2 לספירה, עד ימות רבי יהודה הנשיא. היא נכתבה בארץ ישראל, בעברית בניב שונה מזה שמוכר מן התנ"ך, המכונה לשון חכמים או "עברית משנאית".
2. התלמוד כולל פרשנות למשנה ולתנ"ך ודברי הלכה ואגדה נוספים. הוא נחלק לשני קבצים - התלמוד הבבלי שנערך בקהילה היהודית בבבל, והתלמוד הירושלמי שנערך בגליל, בקהילה היהודית בארץ ישראל. שני התלמודים מבוססים על חומר פרשני והלכתי שהצטבר במשך התקופה בקהילה שבה נערך כל אחד מהם. שני הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית, כל אחד מהקבצים בדיאלקט ארמי מקומי. מהדיונים במשמעותן של מילים מן התנ"ך והמשנה ניכר שחכמי ארץ ישראל הכירו את השפה העברית טוב יותר מחכמי בבל. רוב הלימוד בישיבות נסוב סביב התלמוד והמשנה, שכוללים בתוכם את רוב העולם הרוחני של היהדות.

• יהודים מזהים את עצמם באמצעות שני סמלים, שהם כיום גם סמליה של מדינת ישראל - מגן דוד ומנורת שבעת הקנים. המנורה מתוארת בתנ"ך כמנורה שעמדה תחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש. היא מופיעה כסמל יהודי כבר בתקופות קדומות. תבליט בדמות המנורה מופיע על שער טיטוס המתאר את החרמת כלי בית המקדש לאחר חורבנו והבאתם לרומא. "מגן דוד" הוא הקסגרמה - שרטוט של כוכב בעל שישה קודקודים, שנראה כשני משולשים שאחד מהם מונח במהופך על האחר. זהו סמל עתיק ששימש בעבר עמים שונים, אולם בעת החדשה הוא הפך לסמל המזוהה עם היהודים. על-פי המסורת היהודית המקובלת היום, זה היה סמלו של דוד המלך.

• אחד הביטויים המזוהים ביותר עם הדת היהודית, ביטוי שהוא פסוק בתורה, הוא "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד". לפי המסורת, משפט זה אמרו בני יעקב לאביהם, אחר ששאל אותם שמא יש בהם שמץ עבודה זרה. יהודים השתמשו במשפט זה כאות זיהוי בפני יהודים אחרים, והשמיעו אותו כאות לדבקותם ביהדות. אף על-פי-כן לא מקובל לראות במשפט הזה דוֹגמה כמו הקרדו בנצרות או השהאדה באיסלאם. למשל, אין די בהצהרת המשפט הזה כדי להתגייר (להפוך ליהודי).

• הלוח העברי - לוח השנה המשמש את היהדות הוא לוח משולב ירח-שמש: חודשיו מבוססים על חודשי הירח, אך אחת למספר שנים מתאימים אותו לשנת השמש, כדי שהחגים יצאו תמיד באותה תקופה של השנה.

• היום המקודש בשבוע הוא השבת שבה מצווים לשבות ולנוח מעבודה ואותה מציינים בתפילות מיוחדות ארוחות חגיגיות, ובטקסים שונים כמו קידוש והבדלה.

• בהיעדר מלך או נביא המנהיג הדתי הנו הרב והוא אחראי על ניהול הקהילה ועל הנהגתה הרוחנית. קיים גם משפט דתי, בנושאי אישות וממונות, ובעבר אף הייתה לו סמכות חוקית גם בנושאי פלילים.

• בית התפילה היהודי נקרא בית כנסת ונהוג להתכנס בו לתפילות יומיומיות, ובפרט בשבתות ובחגים. הוא גם נקרא בית מקדש מעט על שם בית המקדש שהיווה בעבר מרכז רוחני לעם.

• המקום המקודש ליהדות הוא ארץ ישראל, שנקראת במסורת היהודית ארץ הקודש וארץ החיים ותארים חיוביים נוספים. חלק מפוסקי ההלכה סבורים כי ישנה מצווה להתגורר בארץ ישראל ואף אסור לצאת ממנה לחו"ל (למעט מקרים מסוימים). לדעת חלק מהפוסקים מצווה אף להקים בה מדינה ולהחיל בה ריבונות יהודית, אם כי לדעת אחרים יש להימנע מכך בינתיים מטעמים של איסור של "קירוב הקץ" ו"שלוש השבועות". בארץ ישראל עצמה יש מדרגות בקדושה, כאשר העיר המקודשת ליהדות היא ירושלים, עיר שבה היה בית המקדש. הר הבית, שבו שכן המקדש, הוא האתר המקודש ביותר בארץ ובעולם כולו, ובשל קדושתו פוסקים רבים אוסרים לעלות אליו בימינו אלה. אף בתוך הר הבית יש דרגות בקדושה, הנקודה המקודשת ביותר היא קודש הקודשים. ערים נוספות הנחשבות למקודשות הן חברון - שבה לפי המסורת קבורים אבות האומה, טבריה וצפת, שבהן התרכז רוב היישוב היהודי בימי הגלות.

הלכה ואמונה יהודית

ספר תורה כתוב על קלף, נחשב לספר המקודש ביותר ביהדות.

התורה שבכתב המורכבת מחמשת חומשי תורה, חמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, והתורה שבעל פה - המשנה והתלמוד, כוללות את ההוראות ההלכתיות של היהדות, המצוות. עיקר ספרות הקודש היהודית היא דיון ופירוש של המצוות. אחרי חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכה הכוללים הלכות ומנהגים בלבד (שלא כמו התלמוד עצמו הכולל " אגדתות" - דהיינו סיפורים ועוד דברים שאינם נוגעים להלכה) כמו "ספר הלכות גדולות" שנכתב בתקופת הגאונים, הרי"ף שנחשב לראשון הראשונים ובעקבותיו הרמב"ם, הרא"ש ואחריו בנו ר' יעקב "בעל הטורים" שדעותיהם כולם מסתמכות על דברי התלמוד ומחלוקותיהם נוצרו עקב פירושים שונים בו.
ביהדות יש תרי"ג (613) מצוות, המחולקות לרמ"ח (248) מצוות "עשה" ושס"ה (365) מצוות "לא-תעשה". בימי הביניים נעשו ניסיונות לחלוקה של המצוות. ישנה חלוקה רוחבית נוספת, בין מצוות ש"בין אדם לחברו" ומצוות ש"בין אדם למקום".

יש הרואים ביהדות דת הלכתית ומשפטית בלבד, ובעת החדשה קמו הוגים ששללו את קיומם של 'עיקרי אמונה' ביהדות. עם זאת, מקובל לייחס ליהדות כמה וכמה יסודות אמונה. מפורסמת ביותר היא רשימתו של הרמב"ם הכוללת שלושה עשר עיקרים, ובראשם האמונה באל אחד, האמונה בהיותו מופשט ולא גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית של תורת משה. בין העיקרים הנוספים נמצאות האמונות בתחיית המתים, בעולם הבא ובמשיח.

בריאת העולם על פי היהדות

על פי ספר בראשית נברא העולם בשישה ימים (אם כי המילה "יום" לא מתייחסת כאן בהכרח ליממה ראו עוד בערך תורה ומדע). בנוסף להם מתואר יום שביעי שבו שבת האל ממלאכתו. נהוג בלוח העברי למנות שנים לבריאת העולם, על-פי חשבון המופיע בספר סדר עולם (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). השנים נמנות בשיטת הגימטריה ולפיכך שנת התשס"ח היא השנה ה-5,768 לבריאת העולם, על-פי החשבון הנ"ל. ישנם פרשנים הסוברים שספירה זו מתחילה מסוף הבריאה, כלומר מיצירת אדם הראשון בשנת האפס.

לפי המתואר בספר בראשית, נברא האדם אחרון ביום השישי, ככתר הבריאה במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלהים) ולאחר בריאתו היה יום השביעי יום מנוחה (יום השבת). לגבי בריאת האישה מציג ספר בראשית שתי גרסאות: על פי האחת נבראו הגבר והאישה יחדיו, על פי האחרת, נברא הגבר קודם, והאשה נבראה מצלעו(גם כאן הדעות חלוקות: דעה אחת סוברת צלע מצלעות הריאה, והשנייה סוברת כי הזכר והנקבה היו גוף אחד, שפוצל לשניים; במובן צלע=צד). לאחר חטא עץ הדעת הם גורשו מגן עדן, וכך התחילה שושלת האדם. על פי חלק מחכמי ופרשני היהדות, כגון הרמב"ם, סיפור הבריאה וגן העדן הנו משל אלגורי-סימבולי הנכלל בסוד "מעשה בראשית", ואין להבינו כפשוטו.

יסוד היהדות

על פי התנ"ך, יסוד היהדות טמון במהפכתו של אברהם, המונותאיסט הראשון שעלה לארץ ישראל מאור כשדים, ולו הובטחה הקמת עם סגולה מזרעו, אשר יירש את ארץ ישראל - "ואעשך לגוי גדול". אברהם הוא גם הראשון שצווה לקיים מילה, שהפכה להלכה שנהוגה עד היום.

לאחר שצאצאיו ירדו למצרים והפכו להיות עבדים, הם יצאו בהנהגתו של משה רבנו באותות ובמופתים משם לארץ ישראל וכבשוה והתנחלו בה. מעניין שלפי המקרא - הראשון שהגדיר את ישראל כעם היה דווקא פרעה שאמר "הן עם בני ישראל".

על-פי האמונה היהודית, העם והדת הישראלית החלו להתקיים במתן התורה בהר סיני. על פי המקרא, התרבות היהודית לא התפתחה באופן רגיל והדרגתי, אלא ניתנה בפעם אחת בהבזק שמימי, לאנשים שהיו שקועים עד צוואר בתרבות האלילית של מצרים. לאחר מתן התורה בני ישראל נדדו ארבעים שנה במדבר, כעונש על רצונם לחזור למצרים מעט אחר יציאתם ממנה, ורק בתום אותה תקופה נכנסו צאצאיהם של יוצאי מצרים אל הארץ, שבאותה תקופה נקראה ארץ כנען. לפי המסורת, היהודים כבשו את כנען וחיו בה עד לשנת 586 לפנה"ס. באותה שנה יצאו היהודים לגלות בבל, גלות שנמשכה כ-50 שנה (לפי המסורת 70). אל ישראל הם שבו בעקבות הצהרת כורש מייסד האימפריה הפרסית: "מי בכם מכל עמו ה' אלוהיו עמו ויעל".

במסורת היהודית מתוארכת תחילת הגלות לזמן חורבן בית המקדש השני בשנת 70, אם כי כבר קודם לכן שועבדו היהודים לנציבי רומא, ואף שהאסון הגדול פקד את היישוב היהודי בארץ רק שישים שנה לאחר החורבן, בעקבות מרד בר כוכבא.

חגים ומועדים

בית הכנסת הספרדי והפורטוגזי באמסטרדם.

ערך מורחב – חגי ישראל ומועדיו

היהדות מקדשת את היום השביעי בשבוע כיום אסור במלאכה ומיועד לתפילה, לסעודה, למנוחה וללימוד. כמו כן, ישנם מועדים נוספים במהלך השנה, שנחלקים למועדים מקראיים ומועדי חז"ל. מועדים מקראיים: ראש השנה (יומיים), יום הכיפורים, שלוש הרגלים: פסח (7 ימים), שבועות (יום), סוכות (7 ימים) ו שמיני עצרת (שמחת תורה) (יום אחד). מועדי חז"ל: פורים (יום אחד) וחנוכה (8 ימים), וכן חמשת הצומות, (תשעה באב, שבעה עשר בתמוז, עשרה בטבת, תענית אסתר ו צום גדליה). ישנם ימים טובים נוספים: בכללם כל ראש חודש עברי, ט"ו בשבט וט"ו באב.

בגלות נחגגים המועדים המקראיים יומיים כל אחד. זהו מנהג שמקורו מתקופת הסנהדרין, כאשר ההחלטה האם החודשים יהיו מלאים או חסרים, כלומר בני עשרים ותשעה או בני שלושים ימים, הייתה מתבצעת מדי חודש על-פי שני עדים שראו את התחדשות הירח. המידע המעודכן היה מגיע ליהודי התפוצות באיחור רב, ומפאת הספק, חגגו יהודי חו"ל כל אחד מהמועדים המקראיים במשך יומיים.

בין היום הראשון לשביעי של פסח וסוכות, שנחשבים לחגים, שאר הימים הנם חול המועד, שזהו מעמד ביניים בין חג לסתם יום חול.

לאחר כינון המדינה נוספו לרשימת המועדים גם יום העצמאות, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום ירושלים ויום הזיכרון לשואה ולגבורה. אולם מועדים אלו אינם מקובלים על חלק נרחב מהיהדות האורתודוקסית בישראל ובתפוצות.

גיור

ערך מורחב – גיור

על אף שהיהדות אינה דת מיסיונרית, כאמור, היא מעניקה לכל הרוצה בכך, ומוכן לקבל על עצמו עול מצוות את האפשרות להתגייר, אך איננה שואפת לגרום לשאינם יהודים להתגייר, ואף מנסה לעכב את המנסים להתגייר מלעשות זאת, עד שיוכח שכוונותיהם כנות.

היהדות רואה גם במי שאיננו יהודי בעל תפקיד רוחני בעולם, ובעקבות כך מוטלת על כל מי שאיננו יהודי החובה לקיים שבע מצוות המכונות "שבע מצוות בני נח" (ביניהן האיסור לעבוד עבודה זרה וכן מצוות שונות ש"בין אדם לחברו").

היהדות רואה במאמיניה לאום ולא רק דת, כפי שמדגישה התורה את המטרה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט ו), אך היא איננה גזענית, מכיוון שכל אדם מכל מוצא יכול להתקבל אליה. היסוד לדיני הגיור נמצא במגילת רות בו מתואר המעבר הכפול שעושה רות באומרה לנעמי: "עמך עמי ואלהיך אלהי".

אף ביציאת מצרים מסופר בתנ"ך שהתקבלו לשורותיה ערב רב של אנשים בני לאומים שונים, שדבקו ביהדות, וכן נעשה בתקופה שלאחר התבוסה שספגה ישראל בידי רומא.

ארון הספרים היהודי

ערך מורחב – ארון הספרים היהודי

היהדות פיתחה במהלך קיומה מספר רב של ספרים. מספר האנלפאבתים בעם היהודי היה קטן יותר מבקרב האומות האחרות, מכיוון שהושם דגש רב בחינוך על הקריאה והכתיבה. כתוצאה מכך נכתבו ספרים רבים.

ספרים בולטים: תנ"ך - ספרים חיצוניים - משנה - תוספתא - מסכתות קטנות - תלמוד בבלי - תלמוד ירושלמי - ספר הזוהר -משנה תורה - שולחן ערוך - מקראות גדולות.

היסטוריה של העם היהודי

ערך מורחב – תולדות עם ישראל

תקופות בתולדות היהדות

• תקופות השופטים וממלכת ישראל המאוחדת.
• תקופת בית ראשון - פעולת הנביאים וכתיבת התנ"ך. התקופה "הישראלית" שמהווה יסוד היסטורי ליהדות שבאה בעקבותיה.
• תקופת גלות בבל - תקופת התגבשות היהדות.
• תקופת בית שני - חתימת התנ"ך, ראשית פיתוח התורה שבעל פה. חורבן הבית והמרד הגדול.
• תקופת התנאים, האמוראים והגאונים- כתיבת היצירות הבסיסיות של התורה שבעל פה- המשנה והתלמוד, ובתקופת הגאונים ספרות השו"ת. מרכז היהדות בבבל.
• עם ישראל בימי הביניים - פריחה תחת חסות ערבית, הפרשנים הגדולים, תור הזהב של יהדות ספרד, פריחת הפילוסופיה היהודית. גירוש ספרד. עד המאה ה-15
• היהדות בעת החדשה - תנועת החסידות, תנועת ההשכלה, הרפורמה. עד המאה ה-20
• היהדות במאה ה-20- הציונות, הצהרת בלפור, השואה, מדינת ישראל

אירועים מרכזיים

יציאת מצרים - מעמד הר סיני - - חורבן בית המקדש הראשון - הצהרת כורש - עליית עזרא ונחמיה - חורבן בית שני - המרד הגדול - גירוש ספרד - - השואה - תקומת מדינת ישראל

זרמים ביהדות

במהלך השנים התפצלה היהדות למספר זרמים בעלי השקפת עולם ודרך חיים שונה. עם זאת, היהדות הרבנית היא הזרם העיקרי של היהדות בזמננו והיא כוללת כיום כמעט את כל בני העם היהודי.

היהדות הרבנית היא המשך של הפרושים של ימי בית שני. הפרושים האמינו כי בנוסף לתורה שבכתב נתן אלוהים למשה במעמד הר סיני גם את התורה שבעל פה. מול הפרושים עמדו בתקופת בית שני הצדוקים והאיסיים, ובתקופה מאוחרת יותר הקראים, הדבקים אך ורק בתורה שבכתב.

בעת החדשה התפצלה היהדות הרבנית למספר זרמים, העיקריים שביניהם הם:

• חילוניים, הזרם הגדול ביותר בישראל, הכוונה ליהודים שאינם מקפידים על קיום מצוות הדת היהודית.
• היהדות האורתודוקסית, הזרם הגדול ביותר בקרב היהודים הדתיים בישראל, אך לא ברחבי העולם. היהדות האורתודוקסית דוגלת בשמירה קפדנית על כללי ההלכה היהודית, כפי שהתפתחה עד לזמן המודרני.

האורתודוקסיה עצמה מחולקת לזרמים שונים שעל אף המשותף ביניהם בראייתם את ההלכה כמרכז אורח החיים היהודי, חלוקים ביניהם בהשקפת העולם, למשל כלפי היחס למודרנה ולמדינת ישראל. בין הזרמים הבולטים ניתן למנות את החרדים, שמחולקים לחסידים ולליטאים, והדתיים לאומיים, שגם ביניהם ניתן למנות פלגי משנה כגון החרדים לאומיים ובני האורתודוקסיה המודרנית.

• היהדות הרפורמית, קמה בגרמניה בסוף המאה ה-18 בתגובה להשכלה ולאמנציפציה. השקפת העולם הרפורמית טוענת שעל היהדות להתאים עצמה להתפתחויות בזמן המודרני, על ערכיו האינטלקטואליים והאסתטיים. היהדות הרפורמית מאמינה שעצמאותו של הפרט חשובה יותר מהמסורת וההלכה היהודית ההיסטורית, ולכן הפרט זכאי לבחור איזה מצוות לקבל כמחייבות אותו, אם בכלל.

• היהדות הקונסרבטיבית, קמה בגרמניה בראשית המאה ה-19. הקונסרבטיבים סברו כי על ההלכה להיות גמישה ומותאמת לדרישות הזמן, אך התנגדו לסטיות קיצוניות מעיקרי ההלכה ולהתרחקות מן המסורת, כפי שהם ראו בתנועה הרפורמית.

• רשימה של זרמים ביהדות

מדוע יש מעט יהודים?

חרף גילה המופלג של היהדות, מספר הנמנים עליה, היהודים, קטן במידה יוצאת דופן. דבר זה נובע מכמה סיבות:

1. שתי מרידות כושלות באימפריה הרומית שאירעו ביהודה במאה ה-1 ובמאה ה-2 לספירה החלישו מאוד את החברה היהודית. אמנם אחרי המרד הראשון, המרד הגדול הייתה התאוששות, אולם כישלון המרד השני, מרד בר כוכבא גרם לנזקים בלתי הפיכים לחוסנה הארגוני והכלכלי של החברה היהודית בארץ ישראל.
2. התחרות בין היהדות לבין הדת הנוצרית שהתפצלה ממנה, הפכה במשך הזמן לעוינות קשה. בראשית תולדות הנצרות נרדפו הנוצרים הן בידי יהודים והן בידי רומים. במאה ה-4 לספירה קיבלו קיסרי רומי את הדת הנוצרית, והגלגל התהפך לרעת היהודים.
3. המרכז היהודי הגדול בבבל, שהיה מחוץ לשליטה רומית או נוצרית, נכבש במאה ה-8 בידי הערבים המוסלמים, יחד עם חלקים נרחבים אחרים במזרח התיכון ובצפון אפריקה. המוסלמים לא רדפו את היהודים בתקופה זו, אולם האיסלאם הפך בהדרגה לדת הדומיננטית של האזור, והיווה אלטרנטיבה ליהדות מבחינות רבות. לשם השוואה: גם מספר הזורואסטרים, שמרכזם היה אף הוא באזור זה, פחת בתקופה זו במידה רבה.
4. היהדות מאז ומעולם בהשקפה אליטיסטית, ראתה בעצמה את "חוד החנית" של האנושות: "ממלכת כהנים וגוי קדוש", בניגוד לנצרות שרואה עצמה כדת אוניברסלית, ובהתאם השקיעה מאמצים בניצור אוכלוסיות גדולות (בין אם בשכנוע או בכוח), ובניגוד לאסלאם שיצר תנאים נוחים להתאסלמות ולעתים באמצעות שימוש בכוח, היהדות ערמה בדרך כלל קשיים בפני המתדפקים על דלתותיה (ראו את הפרק גיור לעיל). כך למשל בכל המקרא לא ניתן למצוא מצווה לגייר עמים שכנים ובמיוחד לא משבעת עמי כנען, בהם יש להלחם מלחמת חורמה. היהדות התלמודית קובעת הליך מורכב יחסית של גיור ודורשת קיום מספר רב של מצוות מעשיות. הנצרות לעומת זאת היא דת דוגמטית שבה הדגש על אמונה וכוונה. מבחינה זו יש דמיון בין היהדות לבין העדה הדרוזית (הדת הדרוזית כלל אינה מאפשרת הצטרפות אליה מבחוץ).
5. במהלך ההיסטוריה סבלו היהודים מרדיפות ואף ממעשי טבח המוניים. האחרון והגדול שבהם הוא השואה במהלך מלחמת העולם השנייה שבה נספו כשליש מן היהודים בעולם. רדיפה ידועה אחרת היא גירוש ספרד (ראו גם: אנטישמיות, עלילות דם ופוגרום).
6. המרת דת בכפייה. לעתים אולצו יהודים להמיר את דתם בכפייה. כך, למשל, אירע ליהדות פורטוגל בשנת 1497.
7. התבוללות של יהודים, כלומר עזיבתם בפועל את היהדות והטמעותם בחברה בקרבה חיו. לעזיבת היהדות היו טעמים שונים במהלך ההיסטוריה, בדרך-כלל היו אלה טעמים חברתיים וכלכליים.

הערות שוליים

1. ^ האסטלה אינה מוסרת פרטים על העם שנקרא ישראל, ולכן קשה לקבוע אם העם המכונה בתנ"ך "בני ישראל" הוא אותו עם הנזכר באסטלה הפרעונית. העניין פתוח להשערות - ייתכן שהיו קבוצות שונות שנקראו ישראל, או שהקבוצה שכונתה באסטלה ישראל התמזגה עם שבטים אחרים. בנוסף, ייתכן שבני ישראל ירשו שם של עם שהתקיים לפניהם ונכחד, ונקראו בשמו עקב קרבה גאוגרפית או תרבותית.
2. ^ בבא בתרא יב, א - יג, א

לקריאה נוספת

• ארתור א' כהן ופול מנדס-פלור (עורכים), לקסיקון התרבות היהודית בזמננו, הוצאת עם עובד, 1993.

ראו גם

עיינו גם בפורטל פורטל היהדות הוא שער לכל הנושאים הקשורים בדת היהודית והעם היהודי. הפורטל מציג את תחומי הדת בהם מצוות והלכות, ארון הספרים היהודי, חגים וזרמים יחד עם אישים חשובים בתולדות העם היהודי.

• יהודים
• רשימת ערכים העוסקים ביהדות התפוצות
• פילוסופיה יהודית
• יהדות כתרבות
• הקהילה היהודית
• פילוסופים יהודיים
• דת ומדינה
• תורה ומדע
• קבלה
• זרמים ביהדות
• איסורים מאגיים ביהדות

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: יהדות
ציטוטים בוויקיציטוט: יהדות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יהדות

• אנציקלופדיה יהודית