Article on other languages:
- People's_Republic_of_China
- Volksrepubliek_van_Sjina
- Volksrepublik_China
- Republica_Popular_de_China
- Folclicu_Cynewīse_Cīnan
- جمهورية_الصين_الشعبية
- China
- Çin_Xalq_Respublikası
- Кітай
- Китайска_народна_република
- গণচীন
- গণচীন
- Republik_Pobl_Sina
- Narodna_Republika_Kina
- República_Popular_de_la_Xina
- Tsina
- ᏥᎾ
- Çin_Halq_Cumhuriyeti
- Čínská_lidová_republika
- Chińskô_Lëdowô_Repùblikô
- Китай
- Gweriniaeth_Pobl_China
- Folkerepublikken_Kina
- Volksrepublik_China
- ސީނުކަރަ
- Λαϊκή_Δημοκρατία_της_Κίνας
- Ĉinio
- República_Popular_China
- Hiina
- Txinako_Herri_Errepublika
- Kiina
- Kina
- République_populaire_de_Chine
- Rèpublica_populèra_de_Ch·ina
- Sina
- Daon-Phoblacht_na_Síne
- Sluagh-Phoblachd_na_Sìne
- China_-_中国
- ચીન
- Deynphobblaght_ny_Sheen
- जनवादी_गणराज्य_चीन
- Kina
- China
- Kína
- Չինաստանի_Ժողովրդական_Հանրապետություն
- China
- Republik_Rakyat_Cina
- China
- Chinia
- Alþýðulýðveldið_Kína
- Cina
- 中華人民共和国
- Republik_Rakyat_Cina
- ჩინეთი
- Sina
- Қытай
- ಚೀನಿ_ಜನರ_ಗಣರಾಜ್ಯ
- 중화인민공화국
- Çîn
- Китай
- Res_publica_popularis_Sinarum
- Volleksrepublik_China
- Kinijos_Liaudies_Respublika
- Ķīna
- Народна_Република_Кина
- ചൈന
- Бүгд_Найрамдах_Хятад_Ард_Улс
- चीन
- Republik_Rakyat_China
- တရုတ္ပ္ရည္ယူ့ယမ္မတနုိင္ငံ
- Tsiene
- Xina
- Volksrepubliek_China
- चीन
- Volksrepubliek_China
- Folkerepublikken_Kina
- Folkerepublikken_Kina
- Populen_Republike_de_China
- Républyique_du_Peupl'ye_d'la_Chinne
- Republica_Populara_de_China
- ଚୀନ
- Китай
- Maldang_Republika_ning_Tsina
- Chińska_Republika_Ludowa
- Cin-a
- چين
- República_Popular_da_China
- Runallaqta_Republika_China
- Republica_Populară_Chineză
- Китай
- Cina
- Fowkrepublic_o_Cheenae
- People's_Republic_of_China
- Čína
- Ljudska_republika_Kitajska
- Shiinaha
- Kina
- Кина
- Kina
- Chińsko_Rypublika_Ludowo
- சீன_மக்கள்_குடியரசு
- చైనా
- Xina
- ประเทศจีน
- Hytaý
- Republikang_Popular_ng_Tsina
- Ol_Manmeri_Ripablik_bilong_Saina
- Çin_Halk_Cumhuriyeti
- China
- Китайська_Народна_Республіка
- Cina
- Cộng_hòa_Nhân_dân_Trung_Hoa
- Siin
- 中华人民共和国
- Китдин_орн-нутг
- כינע
- Orile-ede_Agbajumo_Olominira_Shaina
- Cunghvaz_Yinzminz_Gunghozgoz
- 中华人民共和国
- IShayina
 |
del.icio.us |
 |
Digg |
 |
Furl |
 |
|
 |
Rojo |
| Add to OnlyWire |
| הרפובליקה העממית של סין | |||||
|
|||||
| המנון לאומי: מארש המתנדבים | |||||
 |
|||||
| יבשת | אסיה | ||||
| שפה רשמית | מנדרינית תקנית [1] | ||||
| עיר בירה | בייג'ינג |
||||
| העיר הגדולה ביותר | שנגחאי | ||||
| משטר | רודנות קומוניסטית | ||||
| ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא חוּ ג'ינְטאו וֶון גְ'יַאבּאו |
||||
| הקמה - הוצהרה |
מלחמת האזרחים הסינית 1 באוקטובר 1949 |
||||
| שטח - סה"כ - % מים |
4 בעולם 9,596,960 קמ"ר 2.8% |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2006) - צפיפות |
1 בעולם 1,313,973,713 נפש 136 נפש לקמ"ר |
||||
| תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
3 בעולם 8,091,851 מיליון $ 7,260 $ |
||||
| מטבע | זֵ'נְמִינְבּי [2] | ||||
| אזור זמן | UTC + 8 | ||||
| סיומת אינטרנט | cn | ||||
| קידומת בינלאומית | 86+ | ||||
| 1. ^ וגם אנגלית בהונג קונג ופורטוגזית במקאו. 2. ^ מילולית: "מטבע העם". ידוע גם כיְוֵ'אן. |
|||||
 כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה. |
 |
לשער לנושאים, אישים ומאמרים בנושא סין, ראו פורטל סין. |
הרפובליקה העממית של סין (סינית מפושטת: 中华人民共和国) (הקרויה בקיצור סין העממית או רק סין) היא המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, למעלה ממיליארד ורבע תושבים. הרפובליקה העממית של סין הוקמה בשנת 1949.
סין העממית נמצאת במזרח אסיה, והיא המדינה הרביעית בשטחה בעולם. הרפובליקה העממית של סין גובלת עם 14 מדינות: קוריאה הצפונית, רוסיה, מונגוליה, קזחסטן, קירגיסטן, טג'יקיסטן, אפגניסטן, פקיסטן, הודו, נפאל, בהוטן, מיאנמר (בורמה), לאוס ווייטנאם.
הרפובליקה העממית של סין טוענת לבעלות על האי טאיוואן, הנמצא בשליטה של הרפובליקה הסינית, וכן מספר איים נוספים. המונח "סין היבשתית" בא לתת ביטוי להבדל בין שתי המדינות (ראו מפת מחלוקות טריטריאליות להלן).
המשטר הסיני הוא דיקטטורי. התאגדויות הנחשבות סכנה עבור המשטר כגון הפאלון גונג ותנועות לשחרור טיבט נרדפות על ידי השלטונות ומחבריהם נמנעות לעתים תכופות זכויות האדם.
כלכלת סין, נכון לשנת 2004, הינה השביעית בגודלה בעולם. למרות גודל כלכלתה, סין לא חברה בארגון המדינות המתועשות הן משום שהתמ"ג לנפש נמוך בהשוואה למדינות המפותחות והן מסיבות פוליטיות אחרות. בעקבות צמיחתה המדהימה של כלכלת סין בשנים האחרונות מומחים רבים טוענים שסין תהפוך למעצמה הגדולה בעולם בעוד כמה עשרות שנים ואולי לפני כן.
תוכן עניינים |
היסטוריה
-
ערכים מורחבים – היסטוריה של סין, לוח הזמן של ההיסטוריה הסינית, היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין
בשנת 1949 הסתיימה מלחמת האזרחים הסינית בין הקומוניסטים ללאומנים בניצחונם של הקומוניסטים. שרידי הלאומנים ברחו לאי טיוואן. ב-1 באוקטובר הכריז מאו צה דונג על הקמת הרפובליקה העממית הסינית כמדינה קומוניסטית.
לאחר כינון שלטונם יזם מאו תוכנית פיתוח כלכלית שאפתנית בשם "הקפיצה הגדולה קדימה" (1958-1961), שהביאה למותם של עשרות מיליוני סינים ברעב. מאו ועמיתיו לשלטון ניהלו שורה ארוכה של מסעות טיהורים, שהביאו לכליאתם ולמותם של מיליונים נוספים. מסע הטיהורים הידוע ביותר כונה "המהפכה התרבותית" ונמשך רשמית בין 1966-1976.
לאחר מותו של מאו, עלה לשלטון דנג שיאופינג. הוא החל ברפורמות על מנת להקל את הלחץ על האוכלוסייה, אך המפלגה הקומוניסטית נותרה המפלגה החוקית היחידה בסין. הרפובליקה העממית קיבלה את חוקתה הנוכחית ב-4 בדצמבר 1982.
פוליטיקה
-
ערך מורחב – פוליטיקה של הרפובליקה העממית של סין
לפי פרסומיה הרשמיים, סין העממית היא מדינה קומוניסטית, אך פרשנות זו לא מקובלת על כל חוקרי מדע המדינה. הניסיונות לפשט את המבנה הפוליטי של סין לא עלו בצורה יפה. המשטר תואר כדיקטטורה המשלבת אלמנטים של משטר אוטוריטרי, סוציאליסטי וקומוניסטי.
ממשלת הרפובליקה העממית של סין נמצאת תחת פיקוחה של המפלגה הקומוניסטית של סין. אף על פי שהיו אי אלו צעדים ליברליים, הסינים לא איפשרו קיום מפלגות חדשות. למרות זאת, היחס לכלכלה השתנה, וכיום היא גדלה בקצב של 8-10% בשנה.
צנזורה היא דבר שבשיגרה בסין, והמפלגה הקומוניסטית מדכאת כל תנועה שלדעתם מהווה איום על ההגמוניה של המפלגה. למרות זאת, עקב הרפורמות הליברליות, התקשורת קיבלה מעט חופש, וכיום ניתן בה ביטוי גם לקשייה של המדינה. אף על פי שהמפלגה הקומוניסטית הסינית לא מאפשרת עליית כוחות מתחרים, ופעילות מחאה ברמה הלאומית נאסרת, ניתן חופש יחסי ברמה המקומית, והתושבים מביעים לעתים מחאה מקומית בצורת הפגנה, דבר שהשלטונות אינם מונעים אותו. מידת התמיכה שהמפלגה זוכה לה בקרב האוכלוסייה איננה ברורה, היות שאין בחירות חופשיות.
יחסי החוץ
הרפובליקה העממית מקיימת יחסים דיפלומטיים עם רוב מדינות בעולם, אך טוענת לבעלות על טיוואן, ולא מקיימת איתה יחסים רשמיים - למרות יחסי מסחר ותיירות הדוקים. בנוסף לכך היא מתנגדת לטנזין גיאטסו, הדלאי לאמה ה-14.
זכויות האזרח
סוגיית זכויות האזרח היא סוגיה בעייתית במיוחד בסין, והיא עוררה ביקורת רחבה במדינות מערביות. לממשלה כוח רב כנגד האזרחים והיא מפעילה אותו על פי שיקוליה. למשל פינוי מאות אלפים אזרחים מבתיהם, ללא אפשרות של התנגדות או זכות ערעור ועמידה, בשל רצון לבנות את אחד מהסכרים הגדולים בעולם. וכן פינוי תושבים לצורך ארגון אולימפיאדת ביג'ין. הענישה בסין הינה חמורה ולעתים אף דרקונית. על פי ארגון אמנסטי סין נצבת בראש המדינות המובילות בעולם בהוצאות להורג. חלק מההוצאות להורג הן חשאיות והמשטר מסתיר אותן. ניתן להוציא להורג במדינה זו על כ-60 פשעים שונים, בהם גם עבירות סמים, שוחד, מעילה והונאת מס. על פי נתוני אמנסטי בשנת 2007 הוצאו להורג בסין לפחות 470 איש [1].
כלכלה
-
ערך מורחב – כלכלת הרפובליקה העממית של סין
בסוף 1978 התחילה הנהגת סין ברפורמות כלכליות משיטה כלכלית ריכוזית לשיטה המזכירה את השוק החופשי, תוך כדי שמירה על פיקוח הדוק. בתחום החקלאות עברו משיטת האחריות הקולקטיבית לחקלאות פרטית. בתעשייה מנהלי המפעלים קיבלו עצמאות וסמכות גדולה יותר ופתחו את הכלכלה לסחר חוץ.
הממשלה שמה דגש על העלאת ההכנסה והצריכה האישית, תוך כדי הכנסת שיטות ניהול חדשות על מנת לשפר את התפוקה. הממשלה התמקדה בסחר חוץ כמנוע הצמיחה הראשי של המשק הסיני. למטרה זו הגדירה מעל ל-2000 אזורי סחר מיוחדים, שבהם יש חוקים נוקשים פחות והכלכלה שם חופשית יותר. התוצאה היא גידול התמ"ג פי 4 משנת 1978. התמ"ג הסיני הוא 7,260 דולר לנפש (הערכה ל-2006). הכלכלה הסינית היא השלישית בגודלה בעולם, אחרי כלכלת ארצות הברית ויפן. ההכנסה הממוצעת של פועל סיני היא כ-1,810 דולר לשנה. סין היבשתית היא חברה בארגון הסחר העולמי. הבערות בסין ירדה עד כדי 4% ו-8% בכפרים. הצמיחה השנתית בסין היא כ-10% (2006). לסין יש עודף מסחרי הנאמד ב-30 מיליארד דולר. לסין היבשתית יצא מוניטין של עבודה זולה, בעיקר בזכות ההוצאות הנמוכות על שכר.
חלוקה מנהלית
-
ערך מורחב – חלוקה מנהלית של סין העממית
הרפובליקה העממית מורכבת מ-22 מחוזות והממשלה המרכזית מחשיבה את טאיוואן כמחוז ה-23. בנוסף לכך, הם טוענים לחזקה על מספר איים בים סין הדרומי. פרט למחוזות ישנם חמישה מחוזות אוטונומיים, המזוהים עם מיעוטים שונים, ארבע מחוזות עירוניים לארבע הערים הגדולות של סין ושני אזורים מנהליים מיוחדים.
המחוזות:
- אָנחְווֵי (安徽)
- גָאנסוּ (甘肃)
- גֶ'גְ'יָאנְג (浙江)
- גְווָאנְגְדונְג (广东)
- גְווֵיְג'וֹאוּ (贵州)
- גְ'יאנְגְסוּ (江苏)
- גְ'יאנְגְשִׂי (江西)
- גִ'ילִין (吉林)
- הָאיְנָאן (海南)
- הֶבֵּיי (河北)
- הֶנָאן (河南)
- הוּבֵּיי (湖北)
- הוּנָאן (湖南)
- הֵיילוֹנְגְגְ'יָאנְג (黑龙江)
- יוּ'נָּאן (云南)
- לְיָאונִינְג (辽宁)
- סְצְ'ווָאן (四川)
- פֿוּגְ'ייֵן (福建)
- צִ'ינְגהָאי (青海)
- שָׁאַנְשִׂי (陕西)
- שָׁאנְדונְג (山东)
- שָׁאנְשִׂי (山西)
מחוזות אוטונומיים:
- גְווָאנְגשִׂי (广西)
- מונגוליה התיכונה (内蒙古)
- נִינְגְשְׂיָה (宁夏)
- שִׂינְגְ'יָאנְג (新疆)
- טיבט (西藏)
מחוזות עירוניים:
- בֵּייְגִ'ינְג (北京)
- צ'וּנְגְצִ'ינְג (重庆)
- שָאנְגְחָאי (上海)
- טייֵנְגִ'ין (天津)
אזורים מנהליים מיוחדים:
גאוגרפיה
-
ערך מורחב – גאוגרפיה של הרפובליקה העממית של סין
הרפובליקה העממית הסינית היא המדינה הרביעית בשטחה בעולם. בסין יש מגוון רחב של נופים עם רמות ענק והרים במערב ושפלה במזרח. כתוצאה מכך, הנהרות זורמים ממערב למזרח. כל הנהרות נשפכים לאוקיינוס השקט.
רוב השטחים הראויים לעיבוד חקלאי נמצאים לאורך שני הנהרות המרכזיים - נהר הצַ'אנג-ג'יאנְג (長江) המכונה גם "יאנגצה" ונהר הְװַאנְג-הֶה (黃河) המכונה "הנהר הצהוב". כל אחד מהם היווה מרכז לתרבויות סיניות עתיקות. נהרות חשובים נוספים הם סי-ג'יאנג (西江), מקונג ברהמאפוטרה ואמור.
במזרח לאורח חופי הים הצהוב והים הסיני המזרחי נמצאים מישורים, המאוכלסים בצפיפות. החוף של ים סין הדרומי הוא הררי ודרום סין רוויה ברכסי הרים.
בכיוון מערב, מצד צפון יש מישור סחף ענק ומדרום לו מישור הרווי בהרים בעלי גובה בינוני הנושק להימלאיה, תוך כדי שהוא מכיל חלק מהאוורסט. דרום מערב המדינה גם כן מכיל רמות גבוהות, בעלות אקלים צחיח. שם נמצאים מדבריות גובי וטקלמקן. לאחרונה התעצם תהליך המדבור בסין, וסופות חול הפכו למחזה נפוץ באביב.
דמוגרפיה
-
ערך מורחב – דמוגרפיה של הרפובליקה העממית של סין
באופן רשמי, הרפובליקה העממית של סין רואה את עצמה כמדינה רב לאומית המכירה ב-56 קבוצות מיעוטים. הרוב המכריע של הסינים משתייכים לקבוצה האתנית של ההאן (汉), ומרכיבים 92% מאוכלוסיית המדינה. אף על פי שהם מהווים כ-92% מהאוכלוסייה, הם מרוכזים בערך בכמחצית משטחה של המדינה.
הרפובליקה העממית הסינית מנסה להגביל את אוכלוסייתה, והיא מאמצת מדיניות המעודדת משפחות עירוניות מצומצמות ומאפשרת רק ילד אחד למשפחות אלו. בכפר יש אפשרות להביא שני ילדים לעולם, בתנאי שהראשונה היא בת, היות שהבנים נחשבים למתאימים יותר לעבודה באזור כפרי. התוצאה היא ילודה סלקטיבית ונטישת תינוקות בנות.
המדיניות הזאת גרמה להולדת 115 בנים לכל 100 בנות, תופעה שאין דמיון לה ברוב ארצות העולם. הסינים מנסים להאבק בתדמית האישה ה"נחותה" ומצביעים על היתרונות שבלידת בת ואף מטילים סנקציות על הורים המנסים לברור את מין התינוק.
כיום יש מספר ערים בסין בהן כבר שונתה באופן רשמי המדיניות של ילד אחד למשפחה, וניתן (תחת תנאים מסוימים) גם שם להביא שני ילדים לעולם.
השפה הרשמית של סין שנלמדת בבתי הספר, היא מנדרינית תקנית. כמו כן, במחוזות מסוימים, וכן בנפות מסוימות בעלות סטטוס אוטונומי, נעשה שימוש רשמי גם בלשונות מקומיות. כך למשל בטיבט ובאזורים מסוימים בסצ'ואן, גאנסו ויונאן מונהגת הטיבטית כשפה רשמית נוסף על המנדרינית, ובנפה האוטונומית שׂי-שְוַאנְג-בּאן-נָה (西双版纳) שבדרום חבל יוננאן ניתן לראות שילוט רשמי בשפת בני הדאי.
בריאות הציבור
סין סובלת ממספר בעיות רפואיות חמורות - גידול במספר נפגעי האיידס ומאות מיליוני מעשנים. בעיה נוספת שמגיעה לממדי מגפה היא צהבת נגיפית B, וכ-10% מכלל תושבי סין סובלים מהמחלה. לעתים קרובות המחלה גורמת לסרטן הכבד ולאחר מכן למוות. הסינים מנסים תוכנית חיסון חדשה החל מ-2002, אשר לפיה יחוסנו במשך 5 שנים כל התינוקות בסין היבשתית.
נתונים סטטיסטיים
האומדנים הסטטיסטיים הבאים הם משנת 2004
- התפלגות גילאים
- גיל 0-14: 22.2% (153,401,051 זכרים; 135,812,993 נקבות)
- גיל 15-64: 70.3% (469,328,664 זכרים; 443,248,860 נקבות)
- גיל 65 ומעלה: 7.5% (46,308,923 זכרים; 50,747,133 נקבות)
- קצב גידול אוכלוסייה: 0.47%
- שיעור ילודה: 12.98 לידות/1000 תושבים
- שיעור תמותה: 6.92 מיתות/1000 אנשים
- תוחלת חיים: 71.96 שנים
- תוחלת חיים לגברים: 70.4 שנים
- תוחלת חיים לנשים: 73.72 שנים
סין וישראל
-
ערך מורחב – יחסי סין וישראל
ישראל הייתה מהמדינות הראשונות אשר הכירו בסין העממית מיד עם היווסדה. בתחילת שנות ה-50, נראה היה כי שתי המדינות יכוננו קשרים דיפלומטיים ביניהן אולם הקמת גוש המדינות הבלתי מזדהות וכינוסה של ועידת באנדונג ב-1955, סיכל סופית ניסיונות אלו. ממחצית שנות ה-50 ועד מחצית שנות ה-70, היוותה סין גורם עוין לישראל. היא תמכה תמיכה בלתי מסויגת בעמדה הערבית והפלסטינית, אירחה נציגי אש"ף והעניקה לו שגרירות וטענה כי הבעיה במזרח התיכון תיפתר רק עם חיסולה של ישראל.
מותו של מאו ב-1976, יצר שינוי במדיניות הסינית כלפי ישראל ובין שתי המדינות החלו קשרים לא פורמאליים בעיקר בנושאי מסחר ותעשיית הנשק. לאחר שנים של גישושים, כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים מלאים בתחילת 1992. יחסים אלו נשארו טובים ותקינים עד היום, אם כי הם התערערו מעט בעקבות משבר הפלקון בין שתי המדינות בשנת 2000.
צבא
-
ערך מורחב – צבא השחרור העממי
הרפובליקה העממית מקיימת את הצבא הגדול ביותר בעולם, אם כי לפי דעת רוב הפרשנים, המספרים העצומים לא אומרים הרבה על יכולתו של הצבא הזה, היות שרוב ציודו מיושן. התקציב הצבאי הסיני לא ברור עקב האיפול שמטיל המשטר. ההערכות נעות בין 9 ל-400 מיליארד דולר. לרפובליקה העממית יש מצבור גדול של נשק לא קונבנציונלי הכולל נשק גרעיני. אף על פי שיש לה נשק גרעיני, היא לא נחשבת בדרך כלל למעצמת על. יחד עם זאת יש לה כוח אזורי רב.
ראו גם
לקריאה נוספת
- קנת ליברטל, הממשל בסין: ממהפכה לרפורמות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2007.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סין |
- China.org.cn - הפורטל הרשמי של סין
- חדשות בסין
- סין באתר ויקיטיול - מדריך הטיולים החופשי ברשת
|
מחוזות: אָנְחְווֵי · גָאנְסוּ · גֶ'גְ'יַאנְג · גְוָאנְגְדונְג (קאנטון) · גווֵיְג'וֹאוּ · גְ'יַאנְגְסוּ · גְ'יַאנְגְשִׂי · גִ'ילִין · הָאיְנָאן · הֶבּיי · הֶנָאן · הוּבּײ · הוּנָאן · הֵייְלוֹנְגְגְ'יָאנְג · יוּ'נָּאן · לְיָאונִינְג · סצ'ואן · פֿוּגְ'ייֵן · צִ'ינְגְהָאי · שָאַנשִׂי · שַאנְדונְג · שָאנְשׂי מחוזות אוטונומיים: גְוָאנְגְשִׂי · טיבט · מונגוליה התיכונה · נינְגְשְׂיָה · שׂינגְ'יָאנְג מחוזות עירוניים: בּייְגִ'ינְג · צ'וּנְגְצִ'ינְג · שאנגחאי · טייֵנְגִ'ין אזורים מנהליים מיוחדים: הונג קונג · מקאו ראו גם: הסטטוס הפוליטי של טאיוואן |
|
|
אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה[3] · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה[1] · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית · הרפובליקה העממית של סין[2] · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה[1] · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור[3] · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פיליפינים · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן[1] · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה[1] · תאילנד · תימן הערות: 1. ^ חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. ^ הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3. ^ חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה. |
 |
