הולנד:

השם הולנד השגור בעברית הוא שמם של שניים מהמחוזות הגדולים במדינה (הולנד הצפונית והולנד הדרומית). שמה הרשמי של המדינה הוא נדרלנד (Nederland), ובצרפתית (Pays-Bas) שמשמעו בעברית ארץ השפלה. עם זאת, בחלק מהשפות, ובכלל זה עברית, מכונה המדינה "הולנד", עקב היותו אזור דומיננטי בממלכה.

אמסטרדם היא בירתה של הולנד, אולם תפקידה כעיר בירה הוא סמלי. בפועל, מרוכזים מוסדות המדינה והשגרירויות בעיר האג (Den Haag). גם ארמון המלכה הנוכחית, ביאטריקס, נמצא בהאג.

היסטוריה

במהלך מלחמת העולם הראשונה הולנד שמרה על נייטרליות ולא הצטרפה ללחימה, אך במלחמת העולם השנייה היא נכבשה על ידי גרמניה הנאצית כבר במאי 1940. הולנד הייתה המדינה בה אחוז היהודים שגורשו ונרצחו היה הגבוה ביותר במערב אירופה (יותר מ-80%). קהילת יהודי הולנד, שהייתה גדולה יחסית, וכללה יהודים ספרדים ואשכנזים, נכחדה כמעט לגמרי במהלך המלחמה. עם זאת, בהולנד היה מספר גדול של חסידי אומות העולם. הולנד שוחררה על ידי בעלות הברית רק ב-1945. לאחר המלחמה הולנד שיקמה את עצמה במהירות. היא הייתה בין המדינות שהקימו את איחוד המכס בנלוקס (בלגיה-נדרלנד-לוקסמבורג), הקהילה הכלכלית האירופית ונאט"ו. הולנד הייתה גם בין המדינות שהקימו את האיחוד האירופי ב-1992.

פוליטיקה

מאז הקמתה ב-1581 ועד שנכבשה על ידי נפוליאון ב-1806 הייתה הולנד רפובליקה. מאז שזכתה שוב בעצמאות (1815) ועד היום הולנד היא מונרכיה חוקתית. בראש המדינה עומדת המלכה ביאטריקס (מאז 1980), שאחראית באופן רשמי על מינוי הממשלה. בפועל, לאחר שנודעות תוצאות הבחירות לפרלמנט מתחילים מגעים קואליציוניים, ולאחר שהורכבה ממשלה בעלת רוב היא ממונה באופן רשמי על ידי המלכה.

הפרלמנט מחולק לשני בתים - הבית התחתון (Tweede Kamer, החדר השני) בו מכהנים 150 חברים הנבחרים בבחירות כלליות מידי ארבע שנים (או פחות), והסנאט (Eerste Kamer, החדר הראשון) בו מכהנים 75 חברים הנבחרים מתוך הפרלמנטים של המחוזות השונים מידי ארבע שנים, לאחר הבחירות המחוזיות. שני הבתים ביחד נקראים Staten Generaal (הרובע Staten Island בניו יורק קרוי על שם הפרלמנט ההולנדי).

בנוסף לשני בתי הפרלמנט, הקבינט והמלכה קיים ארגון שנקרא מועצת המדינה. המועצה מתמנה על ידי המלכה ושרי הממשלה, ומשמשת כגוף מייעץ לממשלה בעניינים שונים. המועצה כוללת כ 25 חברים (משתנה משנה לשנה). תפקידיה העיקריים הם: מתן עצה או דעה לגבי חקיקת חוקים חדשים או תיקונים לחוקים קיימים וייצוג שאלות הנוגעות לקונפליקטים שבין האזרח או גופים פרטיים לבין המדינה.

תדמית הולנד כמדינה ליברלית

הולנד נחשבה ועדיין נחשבת למדינה ליברלית ביותר. האיסור על שימוש בכמה סמים הנחשבים "קלים" אינו נאכף, בשל מדיניות רשמית של העלמת עין. הזנות במדינה ממוסדת, היחס לפורנוגרפיה הוא סובלני. ממשלת הולנד הייתה ראשונה להנהיג נישואים חד-מיניים, והחוק בה מאפשר המתות חסד (באופן מוגבל).

הליברליות ההולנדית הייתה ידועה גם בעבר, והביאה פילוסופים ידועים כמו דקארט לפרסם את ספריהם באמסטרדם, מתוך הנחה שבמקומות אחרים הם יצונזרו. גם הפילוסוף ההולנדי היהודי שפינוזה נהנה מחופש יחסי בהבעת רעיונותיו שנחשבו אז שנויים מאוד במחלוקת.

מדיניות הסובלנות כלפי סמים קלים בהולנד שנויה במחלוקת; הולנדים רבים מביעים אי-נחת מכניסת זרים שכל מטרתם עישון סמים.

בשנות ה-2000 נוצרו קרעים בתדמית הליברלית של הולנד עקב הגבלות חדשות על ההגירה, החמרת הפיקוח על הפשע ושיח ציבורי בוטה בענין המהגרים, בעיקר על אלה שמוצאם ממרוקו. בניגוד לישראל ורבות ממדינות אירופה, הולנד גם לא נמנית על 15 המדינות שאסרו על עונשים גופניים לילדים.

כלכלה

הולנד מנהלת כלכלה משגשגת, והתערבות הממשלה בשוק ההון היא מתונה, ופוחתת בהדרגה מאז שנות השמונים של המאה ה-20. התעשייה מפותחת בעיקר בתחומי עיבוד המזון, כימיה, עיבוד נפט ומיכון חשמלי. החקלאות מתבססת על מיכון חקלאי ומועסקים בה פחות מ-4% מכוח העבודה, אך למרות זאת החקלאות מספקת את רוב צורכי המזון של המדינה ואף מייצאת את העודפים למדינות אחרות. ההולנדים ממוקמים במקום השלישי בעולם בייצוא חקלאי, אחרי ארצות הברית וצרפת.

בתור אחת מהמדינות שהקימו את גוש האירו, הולנד החליפה ב-1 בינואר 1999 את הגילדן באירו, המטבע האחיד של מדינות האיחוד האירופי, שהפך להיות המטבע הרשמי של המדינה. בפועל הוחלפו השטרות והמטבעות הישנים באלו החדשים רק ב-1 בינואר 2002.

גאוגרפיה

הולנד היא ארץ שטוחה למדי - כמחצית מפני השטח נמצאים פחות ממטר מעל פני הים, מתוך זה הרוב נמצא למעשה מתחת לפני הים. הנקודה הגבוהה ביותר, הוואלסרברג, שהיא גם הנקודה הדרומית ביותר במדינה ונקודת מפגש של שלוש מדינות, נמצאת בגובה של 321 מטרים מעל פני הים. רוב האזורים הנמוכים מוגנים על ידי מערכת של סכרים המונעים ממי הים להציף אותם, ורבים מן האזורים האלו הם למעשה אזורים שההולנדים "כבשו" והיו בעבר מכוסים בים ויובשו על מנת לאפשר התיישבות.

דמוגרפיה

הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, עם יותר מ-400 תושבים לק"מ רבוע. ההולנדים ידועים כאנשים סובלניים, וידועים בעיקר בזכות קשרי מסחר, טחנות הרוח, הפרות ההולנדיות, הגבינות וקבקבי העץ. בעשורים האחרונים התפרסמה הולנד גם בזכות המדיניות הליברלית שלה בנושאי סמים וזנות. אמסטרדם במיוחד נחשבת לעיר ליברלית. בניגוד למה שנטען לעתים, אין בהולנד נישואין מיוחדים לזוגות חד-מיניים; חוק הנישואים הקיים הורחב כך שלא חל רק על בני שני מינים שונים. יחד עם זאת, היא איננה מחייבת מדינות אחרות להכיר בנישואין בין בני אותו המין המתקיימים בשטחה, כמתחייב מאמנת האג.

קיימת שפה אזורית שלישית, זילנדית, שמדוברת בדרום-מערב הולנד ופלמית מערבית שמדוברת במערב בלגיה, שניהם ניבים מאותה שפה. אלא שרוב התושבים של אזורי תפוצה של שפה זו - בהולנד ובבלגיה - מדברים בניב הולנדי מקומי ולא בשפה האזורית. על כן, השפה לא הוכרה כשפה אזורית. שפה זו היא שפת-בת של הולנדית, כמו האפריקנית ובניגוד ללימבורגית, הסאכסונית והיידיש שהן שפות-בת של הגרמנית. השפה הפריזית היא אחות להולנדית, לאנגלית ולגרמנית.

הפלמית הכללית, שמדברים בה מרבית תושבי בלגיה, אינה שפה אלא ניב של השפה ההולנדית. גם במחוז בראבנט הצפונית, שבדרום הולנד, מדברים בניב הולנדי שמזכיר את הניב הפלמי.

דת

לפי נתוני הלשכה הסטטיסטית של הולנד משנת 2004, 51% מאוכלוסיית הולנד הם נוצרים - 30% קתולים ו- 21% פרוטסטנטים, 5.8% מוסלמים, 0.6% בני דת ההינדו ו-1.6% בני דתות אחרות. 41% מן ההולנדים לא משייכים עצמם לדת כלשהי. במחוזות הדרומיים ניכרת נוכחות רבה יותר לקתולים, בעוד שבמחוזות הצפוניים מרבית האוכלוסייה אשר מגדירה את עצמה כנוצרית היא פרוטסטנטית. מרבית הפרוטסטנטים בהולנד הנם "רפורמיסטים" (המונח בשימושו ההולנדי ולא הכללי) הרפורמיסטים הם הזרם האורתודוקסי-קלוויניסטי של הכנסייה הנוצרית, זרם שראשית דרכו הייתה בשווייץ על ידי הולדריך צווינגלי.

הלשכה הסטטיסטית ערכה סקר במסגרתו התבקשו התושבים לדרג את מידת מעורבות הדת בחייהם, ובו עלה כי 11% הולכים לכנסייה (או משתתפים באסיפות בעלי אופי דתי או פילוסופי) לפחות פעם בשבוע, 4% הולכים לכנסייה פעמיים או שלוש פעמים בחודש, 4% פעם בחודש, 9% פחות מפעם בחודש, 72% השיבו כי אינם פוקדים כנסיות או אסיפות דתיות כלל. עם זאת, ידוע הוא שבהולנד נשמר הסטטוס קוו הדתי באופן מוחלט. יום ראשון שהוא יום המנוחה הנוצרי נשמר בקפידה ולמעט יום ראשון אחד בכל חודש כל בתי העסק מחויבים לסגור דלתותיהם בפני הקהל.

יהדות הולנד

התעודה הראשונה על אודות היהודים בהולנד היא מהמאה ה-12. בימי הביניים היו בה מספר קטן של יהודים אך למרות זאת הספרות ההולנדית מאותה תקופה מבטאת שנאה אליהם.

במאה ה-17 נוסדו בה קהילות אנוסים, רובם מפורטוגל, שישבו באמסטרדם, רוטרדם, אלקמר והארלם. באמסטרדם נוסדה קהילת נווה שלום ואפילו נבחר לה רב. בשנת 1619 החליטה הולנד שכל עיר רשאית לחוקק חוקים ייחודיים ליהודים. לאחר מכן הגיעו יהודים אשכנזים להולנד בעיקר מגרמניה, פולין וליטא והקימו את קהילתם הראשונה בשנת 1635. למרות שהוטלו מגבלות שונות על היהודים, הם הצליחו להגיע לעצמאות כלכלית מסוימת עד כדי כך שיהודים ספרדים היו בעלי מניות בחברת הודו המזרחית ההולנדית וליהודים היו עמדות חשובות בכמה ענפי כלכלה, ביניהם ענף היהלומים (עם הזמן נוצר מונופול יהודי בענף זה).

בשנת 1626 הקים מנשה בן ישראל דפוס עברי באמסטרדם ולימים הייתה העיר למרכז הדפוס העברי. באותה עת היו הקהילות היהודיות בהולנד מרכז תרבות גדול בלימודי יהדות ולימודים כלליים.

במאה ה-17 באו על הקהילה היהודית מספר משברים בן המתבוללים לאורתודוקסים והמפורסמים שבהם היו פרשיות אוריאל ד'אקוסטה ושפינוזה. במאה ה-18 הורע מצב היהודים והיקף המסחר שלהם הידרדר בעקבות הכיבוש הצרפתי. 54% מיהודי אמסטרדם תוארו כאנשים שזקוקים לתמיכת הקהילה. רבים מיהדות הולנד נתפסו לרעיונות המשיחיים של שבתי צבי.

ב1796 הוכרז שוויון זכויות ליהודי הולנד והשלטונות השתדלו לשלבם בחיי המדינה. בשנת 1810 היו בהולנד 49,973 יהודים אשכנזים ו5,000 יהודים ספרדים. המלך וילם ה-1 התעניין בקהילה היהודית ואף הוציא צווים שנגעו לענייניה הפנימיים.

גורל היהודים מפה רק הורע מפני שבערב מלחמת העולם השנייה היו בהולנד 140,000 יהודים ועליהם נוספו 30,000 פליטים מגרמניה ומיד כאשר הולנד נכבשה על ידי הנאצים הוטלו עליהם גזרות. כ2,000 מהם ברחו וחלק מהאחרים הסתתרו. הנאצים הקימו מחנות ליהודים במזרח הולנד משם נשלחו למחנות ריכוז בגרמניה ולמחנות השמדה במזרח אירופה. מרבית ההולנדים לא סייעו ליהודים, וחלקם אף השתתפו בתהליך האיתור, הריכוז וההובלה של יהודי הולנד ביחד עם הנאצים. ראוי לציין שבהולנד, על פי תעודות גרמניות, שהה כוח מוגבל מאוד של הוורמאכט הגרמני, דבר המצביע על יעילותם של ההולנדים בגירוש היהודים, אשר גורשו למחנה Westerbork (וסטרבורק) שבצפון הולנד, ליד העיר Groningen (חרונינגן). כל זאת נעשה על ידי ה Groene Politie (המשטרה הירוקה). עם זאת, בהולנד תועדו גם מקרים רבים במיוחד של מסירות נפש למען היהודים. כך למשל, היחס בין מספר חסידי אומות העולם ההולנדים לבין גודל האוכלוסייה גבוה לאין ערוך מבכל מדינה אחרת. ראוי לציין במיוחד את הכפר ניולנדה, שאנשיו הסתירו יהודים באופן מאורגן. עם כל מקרי ההצלה, בסופו של דבר רובה של יהדות הולנד נספתה בשואה - 101,800 נפש, על פי האומדנים האחרונים.

חלוקה למחוזות

כל מחוז מחולק לרשויות מקומיות (gemeenten), ובסך הכול הולנד מחולקת ל-489 (החל מ-2004 - 483) רשויות מקומיות.

הערה: ממלכת הולנד כוללת גם מספר איים בים הקאריבי, הקרויים האנטילים ההולנדים, שהיו בעבר קולוניות הולנדיות, וכיום הם מחוזות אוטונומיים: ארובה, בונייר וקורסאו.

תרבות