|
Article on other languages:
|
הפני השחור, הבול הראשון בעולם
בול דואר, ובקצרה בול, מודבק על מכתב על מנת להוכיח ששולח המכתב שילם לרשות הדואר המעבירה את המכתב. לרוב זהו נייר מלבני קטן המצורף למעטפה. הבול הוא הגרסה הפופולרית ביותר לדמי דואר משולמים מראש, אך כיום רוב הדואר המשרדי מוחתם בחותמות מוסכמות או נשלח במעטפות שבול מודפס עליהן. מכתבים נושאי בולים הופכים שכיחים פחות, עקב התפתחותו של הדואר האלקטרוני. הצורה הנפוצה ביותר לבולים היא מלבן, אך לבול הדואר יכולות להיות צורות שונות, כגון משולש, מחומש ועיגול. נוסף למטרתם העיקרית של הבולים - הוכחת התשלום על העברת דבר הדואר - הם משמשים לעתים קרובות למטרות נוספות, כגון הנצחת אירועים ואנשים חשובים. למשל, פטירתו של איש ידוע יכולה להיות מלווה בבול מיוחד שיונפק לכבודו. כיום ישנה גם אפשרות ליצור בול דואר עם תמונה אישית.
היסטוריהעד להמצאת הבול, דמי משלוח המכתב היו גבוהים ומשולמים על ידי נמען הדואר ולא על ידי השולח. מכל זאת התקבל כי למעשה אין ערובה כי כל הכסף שהושקע (מיון דבר הדואר, עלות השליח ועוד) אכן ישולם (במידה והנמען אינו מסוגל לשלם עבורו). בשנת 1653 הנהיג מלך צרפת, לואי ה-14, שיטה חדשה לתשלום עבור דברי דואר, ולפיה לכל מכתב יצורף סרט נייר, שיעיד על כך שדמי המשלוח שולמו. בתוך זמן קצר ננטשה שיטה זו, לאחר שהצרפתים סירבו לאמצה. את הרעיון לבול דואר במתכונתו המוכרת לנו כיום, הגה סר רולנד היל. הבול הראשון בעולם, המכונה "הפני השחור" על שום ערכו וצבעו, הופיע בבריטניה בשנת 1840. על בול זה התנוסס דיוקנה של מלכת בריטניה דאז ויקטוריה, 3 שנים לאחר שעלתה לשלטון. זכות ראשונים זו העניקה לבריטניה את הזכות שלא לכתוב את שמה על הבולים שאותם היא מנפיקה, בעוד שאר הארצות שמנפיקות בולים חייבות לרשום את שם הארץ על הבול. בעקבותיה של בריטניה הלכו שווייץ וצרפת, ועד 1860 הונהג השימוש בבולים ברוב מדינות אירופה. בולי דואר בישראלהבולים הראשונים בישראל יצאו יומיים לאחר הכרזת העצמאות, ב-16 במאי 1948. העבודה עליהם החלה עוד קודם לכן, ומאחר ולא היה ודאי ליוצריהם מה יהיה שמה הסופי של המדינה. בין יתר ההצעות שהועלו לציון על גבי הבול היו "יהודה" ו"ארץ-ישראל". לבסוף הוחלט לכתוב על הבול את הכיתוב "דואר עברי", שכן על עצם העובדה שהדואר יהיה מעתה "עברי" לא היה ויכוח. הבולים יוצרו בקדחתנות עקב לחץ של זמן עקב הצורך בהם עם כינונה של המדינה. סדרת "דואר עברי" נושאת תמונות של מטבעות מתקופת המרד הגדול ברומאים ומימי מרד בר כוכבא. בבחירה זו הייתה התאמה סמלית למלחמת העצמאות אשר התחוללה באותם ימים. מכיוון שהכיתוב על גבי המטבעות היה בשפה עתיקה, אשר אינה מובנת לרוב הציבור, הוחלט בדואר שזה עתה קם, כי יש לצרף הבהרה לכיתוב זה. לפיכך סוכם כי לכל בול תצורף בתחתיתו פיסת נייר בה יצויין תרגום בעברית בת זמננו של הכיתוב על המטבע. פיסת נייר נוספת זו, המכונה שובל, הפכה לחלק קבוע מכל בולי ישראל מאז. כך, ישראל הינה המדינה היחידה ששירותי הדואר שלה מנפיקים לאורך כל השנים את כל בוליהם עם שובלים (מדינות אחרות נוהגות לצרף שובלים מידי פעם, אולם הדבר אינו הכרח בהן כבישראל). השובל מוסיף פרטים על תוכנו של הבול בצורה גרפית המשלבת לעתים טקסט נוסף, ולעתים מהווה המשך של ציור הבול. הבולים הראשונים של המדינה ובהם בולי "דואר עברי" עוצבו על ידי אוטה וליש ומשך הזמן המוערך של ההכנות בסתר ליצור סדרות אלה הוא כשנתיים. כיום סדרת "דואר עברי" היא אחת מסדרות הבולים היקרות ביותר בישראל וחומר בולאי מאותה תקופה עשוי להגיע למחיר של מאות אלפי שקלים. בולי "דואר עברי" נמכרו עד שנת 1950. בזמן מלחמת העצמאות הייתה העיר נהריה מנותקת משאר חלקי הארץ, והודפסו בה בולים שנשאו את השם "נהריה", בולים אלו נחשבים נדירים ויקרי ערך. הגוף המופקד כיום על הנפקת בולים במדינת ישראל הינו השירות הבולאי, אשר הינו חלק מחברת דואר ישראל. בול ללא ערך נקובבול ללא ערך נקוב הנו בול המוגן מפני עליית מחירים. הבול משמש מעין "אסימון", שכוחו יפה לשימוש גם אם השתנה מחיר משלוח דבר הדואר. בול ללא ערך נקוב הוכנס לשימוש בפעם הראשונה בארצות הברית בשנת 1975 ולמחזור בישראל ב-12 בספטמבר 1982. בולים ללא ערך נקוב מונפקים ב: בריטניה, ישראל, סינגפור, פינלנד, בלגיה, צרפת, נורבגיה, מונקו, שבדיה וקנדה. איסוף בולים
איסוף בולים הוא תחביב פופולרי, וערכם של בולים נדירים יכול להאמיר לסכומי כסף נכבדים. לקריאה נוספת
ראו גםקישורים חיצוניים
|
This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.
Mercedes Car
This site monitored by SitePinger.net