|
Article on other languages:
|
תיאור חזותי של מערכת הקשרים המסועפת בין כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט
האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתת) היא רשת מחשבים גלובלית, המחברת רשתות מחשבים שונות, ומקשרת בין מיליוני מחשבים בכל העולם. ההיקף, כמות המידע העצומה האגורה בה והמסחר הרב שמתרחש הודות לה הפכו את האינטרנט בסוף שנות ה-90 של המאה ה־20 לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית. בצורתו הנוכחית מגשים האינטרנט את חזון הכפר הגלובלי. המחשבים המחוברים לאינטרנט מתקשרים באמצעות חבילות מידע של פרוטוקולי תקשורת, הנקראים פרוטוקולי TCP/IP.
המונח אינטרנטהשם אינטרנט (באנגלית internet) נקבע לתאר קבוצה של רשתות מחשבים המחוברות ביניהם. האינטרנט (באנגלית Internet או the internet), שבה דן ערך זה, היא אינטרנט מסוימת, גלובלית, שמכילה רשתות מחשבים רבות ושונות, וזהו שמה. האקדמיה ללשון העברית קבעה את המילה מרשתת לתיאור המונח הכללי, ואילו השם אינטרנט, לאינטרנט המסוימת הגלובלית, משמש גם בעברית[1]. קיימות גם רשתות אינטרנט נוספות, שאינן גלובליות, כגון אינטראנט (בעברית: מרשתת פנים) של ארגונים שונים. היסטוריהבראשיתו, האינטרנט נוצר כרשת בצבא האמריקני. לאחר מכן שימש כאמצעי להעברת מידע מדעי בין אוניברסיטאות. אל הציבור הרחב הגיע לראשונה בתחילת שנות ה־90 של המאה ה־20, במידה רבה הודות להמצאת הדפדפן ופתיחתו של ה־World Wide Web לשימוש מסחרי. בתוך זמן קצר נוצרה מהפכה חברתית של ממש ופריחה של מאות מיליוני משתמשים. רשתות הליבה, שיצרו את הבסיס לרשת האינטרנט, חוברו בשנת 1969 על ידי הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים במשרד ההגנה של ארצות הברית (Department of Defense Advanced Research Projects Agency או DoD ARPA) במיזם שנקרא ARPANet. הסוכנות בחנה אפשרויות שונות לניהול הרשת, בדגש מיוחד על שרידות, ויצרה טכנולוגיות שונות להעברת הנתונים בין הרשתות. ב־1 בינואר 1983, הוחלפה התשתית של ARPANet, שהייתה מבוססת עד אז על NCP לחבילת הפרוטוקולים TCP/IP, שנולדה בעקבות מאמצי המחקר. זוהי למעשה הנקודה שבה הפך האינטרנט להיות דומה לרשת המוכרת לנו כיום - מבחינת התשתית הלוגית. ההתפתחות הבאה באה מכיוון הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית, ה־National Science Foundation, שהקימה בשנת 1986 שדרת מידע (backbone) בין־אוניברסיטאית, לשיתוף מחקר אקדמי. בדומה לרשת של ARPA, רשת זו כונתה NSFNet. בסוף שנות ה־80 המציא טים ברנרס-לי את שפת ה־HTML ואת שיטת הכתובות לאתרים (URL). שתי אלו היוו את הבסיס ל־WWW ובשנת 1991 הופיעה גם רשת זו. מי מנהל את האינטרנט?בתחילתו היה האינטרנט פרויקט של משרד ההגנה האמריקאי. אולם, בעקבות לחץ בינלאומי בתחילת שנות ה־90 נאלצה ארצות הברית להודיע על ויתור על שליטתה באינטרנט. למרות זאת נסוגה ארצות הברית מהכרזה זאת ביולי 2005 תוך הודעה שנסיגה זו קשורה למלחמה בטרור הבינלאומי (טענה שנדחתה בבוז על ידי מרבית הממשלות ועל ידי ארגונים בעולם האינטרנט). נסיגה זו הביאה ליוזמה להפקיע את האינטרנט מרשותה של ארצות הברית על ידי הקמת שרתי שורש נוספים (כיום 13 מ־15 שרתי העל באינטרנט נמצאים בארצות הברית). כיום האינטרנט מנוהל בעיקר על ידי שורה של גופים בינלאומיים שמורכבים מנציגים מכל העולם בהם אנשי אקדמיה, ממשל, מסחר ואזרחים פרטיים. הבולטים שבהם הם ICANN, שאחראי על הקצאת השמות והכתובות, ISOC, שמרכז את התיאום הבין־לאומי ו־IETF, שהוא הגוף הטכני שקובע את התקנים באינטרנט. בין גופים אלו יש מערכת כפיפויות מורכבת. במרץ 2004 הועלתה יוזמה להפקיע את השליטה מגופים אלו בשל חוסר יעילות שגילו, במיוחד ICANN, ולהעביר את השליטה לאו"ם. הרשת מנוהלת על פי עקרונות אנרכיסטיים לפיהם הגוף המנהל רק מסדיר את הנושאים הטכניים ואילו כל אחד יכול להתחבר לרשת ולפרסם בה תכנים כפי העולה על רוחו. למרות זאת, יכולה כל מדינה לנטר ולהגביל את תעבורת האינטרנט בשיטחה כפי רצונה. כמו כן, כל מדינה יכולה להחיל את חוקיה על גופים ובודדים הפועלים באינטרנט מתוך שטחה. יש מדינות כגון סין, סוריה ואיראן המנצלות יכולות אלו כדי להגביל את הגישה של אזרחיהם לרשת. למרות זאת, הן אינן יכולות להגביל שרתים או משתמשים במדינות אחרות. מבנה זה מאפשר גם ניצול לרעה כדוגמת השימוש שעושים שולחי דואר הזבל באינטרנט. בישראל מוסדרת הפעילות באינטרנט על ידי איגוד האינטרנט הישראלי. רשימת שימושים באינטרנט
שירותים שהיו נפוצים בעבר
חיבור לאינטרנטבהיותה של הרשת מבוססת פרוטוקול TCP/IP (או ביישומים מסוימים, UDP/IP), כדי להתחבר לאינטרנט יש ליצור חיבור בפרוטוקול זה בין מחשב המשתמש והרשת. חיבור זה נעשה על פי רוב באמצעות ספק שירותי אינטרנט. ספק שירותי אינטרנט הוא חברה או ארגון מורשה אחר, המשמש כמתווך בין המשתמש לשרתים השונים ברשת האינטרנט העולמית. משתמשים ביתייםצורת החיבור הביתית אל ספק שירותי האינטרנט התפתחה רבות במהלך השנים. בתחילה היה נפוץ החיבור באמצעות מודם אנלוגי (חיבור בחיוג). מתקנים אלו המירו את המידע הדיגיטלי אותו ייצר המחשב לאותות אנלוגיים, אותם יכלו להעביר על גבי רשת הטלפון הציבורית. (אשר נועדה להעברת שיחות טלפון) כדי להתחבר לספק, המודם חייג אל מספר גישה שהפעיל הספק, ולאחר שנוצרה "לחיצת היד" של מערכת הטלפון, בוצע תיאום בין המודם במחשב המשתמש למודם שאצל הספק והועברו הנתונים. מכיוון שמערכת הטלפון לא תוכננה להעברת נתונים, התקשורת בשיטה זו הגיעה בסופו של דבר לתיקרה של 56,000 סיביות לשנייה, אותה לא הצליחה לעבור. לאחר מכן, הגיעה טכנולוגיית ISDN, שאיפשרה חיבור בקצב 64 קילו־סיביות לשנייה בקו בודד, או 128 קילו־סיביות לשנייה בקו כפול. טכנולוגיה זו איפשרה גם לבצע שיחות טלפון באיכות קול גבוהה ואף שיחות וידאו, באמצעות מכשירי טלפון המיועדים לה. כיום ישנן ארצות בהן עדיין משתמשים בטכנולוגיה זו לביצוע שיחות טלפון, אף בין קוי ISDN לקוים אנלוגיים רגילים, אך היא הוחלפה בשתי טכנולוגיות מהירות יותר: טכנולוגיות מבוססות DSL (כמו ADSL), המאפשרות תקשורת אל ספק האינטרנט בקצב של עד 8 מגה־סיביות לשנייה. שיטה זו משתמשת גם היא בקוי הטלפון הרגילים, אך במקום לשדר בתדרים המשמשים לדיבור, היא משתמשת בתדרים גבוהים הרבה יותר, מה שמאפשר להשתמש באותו קו גם לדיבור וגם לתקשורת בעת ובעונה אחת, ולקיים חיבור קבוע אל הספק ללא צורך בחיוג. היא גם חוסכת את הצורך בהמרה של האותות לאות אנלוגי וחזרה לדיגיטלי, כמו במודמים האנלוגיים. חיבור בכבלים, משתמש בתשתית הטלוויזיה בכבלים כדי להעביר מידע בצורה דיגיטלית אל ספק האינטרנט, כאשר ספק הטלוויזיה בכבלים משמש כמתווך, באופן דומה לרשת הטלפון. ישנן ארצות בהן ספק הטלוויזיה גם מספק בעצמו את החיבור לאינטרנט, ומשמש למעשה גם כספק אינטרנט. בארץ נקבע שספק הכבלים יספק רק את התשתית. משתמשים ארגונייםחברות גדולות וארגונים אחרים, כמו מוסדות אקדמיים, הצורכים רוחב פס גבוה במיוחד, מתחברים באמצעות קוי תקשורת מהירים, אך גם כן לרוב דרך ספק אינטרנט. קוי תקשורת אלה מספקים קצבי העברה של עשרות מגבייטים לשנייה ואף יותר, באמצעות קוי T1, קוי T3, קוי נקודה-לנקודה (נל״ן), תקשורת לווינית וטכנולוגיות אחרות. תרבות האינטרנטעם הגידול במספר המשתמשים באינטרנט הופיעו תופעות תרבותיות המיוחדות לאינטרנט. תרבות האינטרנט כוללת תחומים רבים ובהם:
האינטרנט תרם מאוד להתפתחות רעיון הקוד הפתוח ואיפשר עבור אנשים וחברות מפורסמים פחות לפרסם תוכניות שפותחו על ידם. איתור מידע באינטרנט
עסקים באינטרנטלאור גודלו של הקהל הנחשף לרשת האינטרנט ולתכניה, בחרו יזמים רבים להשתמש ברשת כפלטפורמה עסקית, וכמותם גם גורמים עסקיים וותיקים שבחרו לפעול גם בזירה זו, בהמשך לפעילותם המסורתית, ו/או בנפרד ממנה. אחת הפעילויות המסחריות הוותיקות והמרכזיות ברשת היא פרסום מקוון באינטרנט. ענפי הפעילות העסקית המרכזיים ברשת האינטרנט:
ראו גםהערות שוליים
קישורים חיצוניים
Questions for article: voip 014, אינטרנט 013 ברק, בניית חנויות ינטרנט, התפתחות התקשורת רדיון טלויזיה מחשב טלפון בישראל, ינטרנט זהב 015, ינטרנט זהב smyle, ספק ינטרנט, קוי טלפון דרך ינטרנט, תרבות ה?ינטרנט |
This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.
Mercedes Car
This site monitored by SitePinger.net